כפר יחזקאל

גליה שכטר
‏12‏ שעות ·
לאחרונה אני מקבלת עוד ועוד פניות מיישובים שונים בארץ על כך שכל מיני גורמים מנסים לכפות הקמתה של אגודה קהילתית ביישוב.
השמועה אומרת שזה לא מקרי היות ויש מי ששמו להם ליעד להקים אגודה קהילתית בכל מקום שאין בו עדיין אגודה שכזאת.
אז מהי המוטיבציה להקמת האגודות הקהילתיות? למה זה רע לכם? ולמה אני ממליצה בחום לא לחתום על שום תקנון וחוזה ובטח שלא להצטרף לאגודה שכזאת?
הנה רקע קצר לנושא
הסיבה הרשמית, ההיסטורית כביכול להיווצרות האגודה השיתופית להתיישבות קהילתית היא לאגד בתוכה את כלל התושבים בעלי זכויות בקרקע בישוב, כולל תושבים שהם חברי האגש"ח (האגודה השיתופית החקלאית) ותושבים שאינם חברי האגש"ח.
באופן כללי, עיקר פעילותה של האגודה הקהילתית אמור היה להיות ממוקד בניהול חיי הקהילה וריכוז שירותים משותפים לכלל החברים שבישוב.
אבל מה קורה בפועל?
לאט אבל בטוח, האגודות הקהילתיות השתלטו על ניהול היישובים במרחב הכפרי וכיום הן נכנסות בנעלי הוועדים המקומיים ביישובים ועוסקות בנושאים מוניציפליים במקום כאמור, לעסוק רק בפעילות קהילתית.
זאת, על אף שכבר בשנת 1996 נקבע בחוות הדעת שהכין המשנה ליועמ"ש, כי אגודה קהילתית, שהיא גוף מתחום המשפט הפרטי, אינה רשאית להסיג את גבולם של הוועד המקומי ושל המועצה האזורית, והתיימרותה ליטול לעצמה סמכויות של הרשות המקומית, על ידי קביעת סמכויות אלה בתקנון, אינה כדין.
וכך, אנחנו מוצאים ביישובים במרחב הכפרי 3 גופים שמתיימרים לנהל את היישוב:
1. אגודה חקלאית שיתופית (אגש"ח) - המייצגת את חבריה.
2. ועד מקומי - גוף סטטורי נבחר, המייצג את כל! תושבי/ות היישוב (החברים באגודה ושאינם חברים באגודה). שהוא לפי החוק הגוף המוסמך לנהל את היישוב (צו המועצות המקומיות האזוריות סעיף 90).
3. אגודה קהילתית - שנכנסת בנעלי המועצה והוועד המקומי ומשתלטת בפועל על ניהול היישוב.
בעוד שאפשר למצוא את ההיגיון בקיומו של הוועד המקומי ובקיומה של אגודה חקלאית הממונה על ניהול הנכסים של חבריה, אזי נשאלת השאלה הברורה:
מדוע צריך להוסיף ליישוב גוף ניהולי נוסף (שלישי במספר!)? איזה ערך מוסף מביאה האגודה הקהילתית? ולמה בכלל צריך אותה?
אז זהו, שממש לא צריך!
הסיבה היחידה להקמתה של אגודה קהילתית היא אך ורק העובדה שהיא משמשת צינור לחליבת כספים נוספים מהתושבים ולעירוב בין הכספים הפרטיים לכספים הציבוריים (ולא משנה מה אומרים לכם ומה מנסים 'למכור לכם בשפה יפה).
איך זה עובד?
א. האגודה הקהילתית היא גוף פרטי על כל המשתמע מזה וההשלכות הנובעות מכך
כל 7 אנשים יכולים להתאגד וכך, אנחנו מוצאים יישובים עם 10 וגם עם 20 אגודות שונות.
חשוב להבין שגוף פרטי (מטבעו ומעצם היותו ללא שום עניין פרסונלי של מי מנהל אותו) הוא גוף שיש בו פחות בקרה ופיקוח, פחות שקיפות ולכן גם פוטנציאל לניהול לא תקין.
לכן גם (מניסיון אישי שלי ושל רבים נוספים) אם יש לכם בעיה עם האגודה ותפנו למועצה התשובה שתקבלו "זה גוף פרטי ולכן אנחנו לא יכולים לעזור לך".
הדבר מאפשר גביית כספים נוספת (בכל מיני טיעונים שונים ומשונים) שאין לה שום הצדקה אמיתית.
ב. הקמת אגודה קהילתית משמעותה בזבוז כסף רב על הקמת מנגנונים של ניהול ומנהלה
זה אומר שחלק נכבד מן הכסף שנגבה הולך עבור ג'ובים למקורבים ולכל ה'מסביב' ולא לטובת התושבים והיישוב.
ג. המועצה יכולה להמשיך להתנער ממתן שירותים מוניציפליים כי 'האגודה תשלם'
המועצות עושות הכל (כולל הכל) כדי להקים אגודות קהילתיות ולשמר את 'שיטת הניהול' הזאת. מפני שזה אומר שבמקום שהמועצה תספק את השירותים בעבור הארנונה שהיא מקבלת מהתושבים, התושבים משלמים שלוש פעמים (ויותר!) עבור קבלת אותם השירותים (אם הם מקבלים אותם בכלל).
(1) משלמים ארנונה 'רגילה' למועצה.
(2) משלמים ארנונת ועד מקומי.
(3) משלמים דמי חברות חודשיים לאגודה הקהילתית (ולא זה לא 'מיסי יישוב כי גוף פרטי לא רשאי לפי חוק לגבות מס).
(4) משלמים עבור כל מיני קרנות ואגרות שונות ומשונות ('שמירה', 'קרן חינוך', 'קרן פיתוח', 'קרן נוער' ועוד).
(5) ובנוסף לזה עוד משלמים (לעיתים קרובות) גם כסף נוסף על הפעילויות שמתקיימות ביישוב.
ד. הקמת האגודה הקהילתית והצטרפות אליה עשויה להשית על חבריה חובות שיווצרו
כגוף פרטי האגודה הקהילתית שהיא בבסיסה יישות משפטית המתפקדת כתאגיד, יכולה להיכנס לחובות (בניגוד לדוגמה לוועד המקומי שחל עליו איסור בחוק להיות בחוב). יש לכך משמעויות משפטיות וכלכליות שונות.
ה. הקמת אגודה קהילתית משמעותה תשלומים על שירותים שאתם לא בהכרח צורכים או רוצים לצרוך
תפיסת האגודה הקהילתית היא ש'אגודה = קהילה', וקהילה=כסף.
וזה אומר שאם אתם באמת (אבל באמת באמת) אנשים טובים וקהילתיים אתם צריכים להיות נכונים לשלם בעבור כל מיני שרותים שלא רק שאתם לא צורכים אותם אלא אתם אפילו לא יודעים מהם (לפעמים).
מאוד קשה לקבל מאגודה קהילתית תשובה ברורה ומפורטת על השאלה "על מה אנחנו בעצם משלמים". וזה לא מקרי.
אני אישית לא חושבת שקונים קהילה בכסף ואין שום ספק שקהילה לא צריכה שום אגודה כדי להיבנות ולקיים חיים טובים ומספקים. ויעידו על כך אלפי קהילות שמתקיימות כיום בישראל ובעולם גם בלי לשלם (עוד ועוד ועוד) לאגודה כלשהי.
ו. הקמת אגודה קהילתית מאפשר לייצר מרחב של 'אזור אפור' שמאפשר להמשיך לחלוב עוד ועוד כספים מהתושבים בד בבד עם החלשת הוועד המקומי ביישוב
העמימות המכוונת (שבאה לידי ביטוי באינספור מקרים וטכניקות) נועדה לייצר 'אזור אפור' שרק בו אפשר להמשיך לחלוב עוד ועוד כספים מהתושבים.
אזור אפור כזה אינו אפשרי, בוועד המקומי. מפני שהוועד המקומי הוא גוף סטטוטורי המחויב בשקיפות ובניהול תקין. ומי מחברי שפועל אחרת מסתכן אפילו באישום פלילי. הכסף בתקציב הוועד המקומי 'צבוע', ובקיצור, אי אפשר לעשות בו מה שרוצים.
וזו בדיוק המוטיבציה להקים אגודות קהילתיות שכאמור, כגוף פרטי יכולות לעשות כרצונן, והן אכן עושות זאת בפועל, תוך עירוב כספים פרטיים עם כספים ציבוריים, העדר שקיפות ובקרה ראויים ועוד.
אני יודעת שקשה מאוד לעמוד בלחצים של מי שדוחפים ביישוב שלכם להקמתה של אגודה קהילתית (איומים, הפחדות, חרמות, נידויים וכד').
אבל, אני רוצה לחזק אתכם ולעודד אתכם להתגבר על החששות הטבעיים ולזכור שבסופו של דבר הכוח הוא בידיים שלכם.
ולומר לכם שגם החוק וגם הפסיקה קובעים חד משמעית שהשיטה הדמוקרטית וזכויות האדם והאזרח מאפשרות לא רק חופש להתאגדות אלא גם חופש מהתאגדות.
לכן, גם כפרטים אבל בוודאי כקהילה יש לכם את הכוח להתגבר על החששות ולעמוד כנגד הלחצים שמופעלים, ולא לקחת חלק במהלך הזה שהוא בוודאות לא לטובתכם בשום צורה (גם אם אומרים לכם שכן, זה פשוט לא נכון).