מספרי טלפון חיוניים

שם תפקיד/מייל מס' טלפון
מרפאה מייל - svetlanash11@clalit.org.il 04-6531876
צרכנייה   04-6070445
ענת פרץ מזכירת הוועד המקומי 04-6531112
אלה שיין אגודה חקלאית 077-3500657
הנהלת חשבונות רונית אריאלי - מנהלת חשבונות

074-7017267

מועצה אזורית גלבוע   04-6533233
רועי אלוני יו"ר וועד מקומי 050-2070505
לירון רותם יו"ר אגודה חקלאית 052-6585669
צפריר דרורי רכז בטחון שוטף 052-3327409
בועז חייט יו"ר צח"י (צוות חירום יישובי) 052-8989456
שגיא פלזנשטיין רכז מים ותשתיות 054-6633484

אודות כפר יחזקאל

תולדות הכפר

המושב נוסד בט"ו בכסלו ה'תרפ"ב, 16 בדצמבר 1921, על אדמות עמק חרוד שנרכשו על ידי יהושע חנקין ממשפחת סורסוק הלבנונית. המושב תוכנן ב-1922 בידי האדריכל ריכרד קאופמן. בראשיתו נקרא כשמו הערבי של השטח והמעיין שבו: "עין טבעון". אחר כך שונה השם, להבדיל מהאגדה האורבנית הכפר אינו קרוי כפר יחזקאל על שם שר האוצר הראשון של עיראק, היהודי ששון חזקאל, שתרם כסף לקרן הקיימת לישראל לקניית אדמות בארץ. למעשה, הכפר קרוי על שם נער מהמשפחה - יחזקאל ששון, שטבע בנהר הפרת באחד ממסעות הסחר של משפחת ששון. המשפחה העשירה אכן תרמה לקרן היסוד, וביקשה להנציח את שמו של הנער המנוח.

המתיישבים הראשונים של כפר יחזקאל היו אנשי אחדות העבודה מבין חלוצי העלייה השנייה, שהגיעו לכפר לאחר שעבדו במושבות ובחוות חקלאיות ורכשו ניסיון חקלאי. הכפר היה מושב העובדים השני בישראל, והוקם כשלושה חדשים לאחר הראשון - נהלל. המבנה הכלכלי של המושב היה דומה לקיבוץ, אך שימר את התא המשפחתי. חלק מהמתיישבים הראשונים היו לפני כן ממגיני תל חי ומקימי הכפר חמארה בגליל העליון שפונה בעקבות התקפות ערבים מכיוון לבנון, שהייתה אז בשלטון צרפתי.

בשנות ה-30 הענף הכלכלי העיקרי של הכפר היה הרפת.

בשנת 1935 שופץ בית העם. במאי 1937 נחנך מגדל מים חדש בכפר.

בית הכנסת

בית הכנסת בכפר יחזקאל

הקמתו של בית הכנסת בכפר, לוותה בפולמוס ומאבק ארוך. רוב ההורים של החלוצים היו שומרי מצוות והוקצה להם חדר בצריף שנבנה למען השוחט, בנימין זאב רוטברג. בשנת 1924 ביקשו ה"זקנים" ובראשם אברהם פלדשטיין, להקים בית כנסת בכפר. ההורים זכו לעידוד מהרב הראשי הראשון של ארץ ישראל, אברהם יצחק הכהן קוק, שביקר במושב ב-1924, וביקש מהמייסדים לבנות בית כנסת.

במאי 1927 ביקש הרב קוק, בשנית, שיוקם בית כנסת. באספת חברים כללית, נדחתה בקשתו ברוב זעום. אלי אשכנזי בהארץ מצטט את אחת החברות שאמרה, כי בית הכנסת "נוגד את כיוון עבודתנו בעתיד". אבל נראה, ש"הזקנים" החליטו שבית הכנסת יקום על אפם ועל חמתם של בניהם. רוטברג קבע בפנקס, "שלא ברצונם יהיו מוכרחים ליתן מגרש לבניין בית הכנסת, והאסיפה הזאת תהיה לבושה וכלימה בכל העולם". בשנת 1928, הונחה אבן פינה, כאות לבנייתו. לאחר שהגיע ליישוב הרב יוסף חן, הוא הקים את בית הכנסת שנקרא "אשל אברהם". בחודש מאי 2010 הסתיים שיפוץ מקיף של בית הכנסת בעזרת תרומות נדיבות מהארץ ומחו"ל ונחתמה אמנה תפילה שנועדה לשמור על האופי הפלורליסטי של המקום תוך אפשרות שילוב תפילות ולימוד לכל סוגי הקהלים.