תרגום מאמר מאת מאט רידלי, מחבר הספרThe Rational Optimist, . מאט רדלי הוא חבר בית הלורדים הבריטי, עיתונאי ואיש עסקים, ידוע בכתביו על מדע וסביבה. מאמר זה,
The Utter Complete Total Fraud of Wind Power, הופיע ב- To The Point- News, דף מידע/עיתון שמרני שמופץ בארה"ב, 2 ביוני 2017
התרמית המוחלטת, השלמה והכל מכילה של אנרגיית הרוח,
מאת מאט רידלי
תרגום לידיה גרינפלד
ה-Global Wind Energy Council פירסם לא מזמן את הדוח האחרון שלו והתגאה בהתרגשות ש"ריבוי אנרגיית הרוח בשוק האנרגיה הגלובלית ממשיך לדהור בקצב רצחני, לאחר שהתגלה שיותר מ-54 גיגהוואט של אנרגיית רוח נקייה ומתחדשת הותקנה ברחבי השוק הגלובלי בשנה שעברה."
ייתכן שהודעות כאלה ודומותיהן עשו עליכם רושם יחד עם התמונות ההכרחיות של טורבינות רוח בכל סיפור שמופיע בניו-יורק טיימס, שגורס שאנרגיית רוח תורמת היום תרומה גדולה לאנרגיית העולם.
אם זה הרושם שקיבלתם, הרי שטעיתם. תרומתה של אנרגיית הרוח היא עדיין, אחרי עשרות שנים לא, מאות שנים של פיתוח, ננסית עד כדי חוסר רלוונטיות. אפילו אחרי 30 שנה של סובסידיות ענק, אנרגיית הרוח מספקת לעולם רק מעט יותר מאפס אנרגיה.
אפילו אם נאחד את אנרגיות הרוח והאנרגיה הפוטו-וולטאית סולרית, מסתבר שהן מספקות פחות מ-1% מכל דרישות האנרגיה הגלובליות.
על בסיס הדוח International Energy Agencys 2016 Key Renewables Trends (דוח סוכנות האנרגיה הבינלאומית על מגמות של אנרגיה מתחדשת לשנת 2016) אנו רואים שהרוח סיפקה 0.46% מצריכת האנרגיה הגלובלית בשנת 2014, ואילו האנרגיה הסולרית והגאות סיפקו 0.35%. שימו לב שמדובר בס"כ האנרגיה, לא רק בחשמל, שמהווה פחות מ-1/5 מכל האנרגיה הסופית, אלא גם שאר הדלקים, המוצקים, הגאזיים והנוזליים שמשמשים לחימום, תחבורה ותעשייה.
אם חלקה של האנרגיה המתחדשת מהווה 13.8% מכלל האנרגיה, הרי שאנרגיית הרוח היא רק 3.3% ממנה. מכאן שאנרגית הרוח מהווה 0.46% בלבד מסך האנרגיה המיוצרת בעולם (13.8% X 3.3% = 0.46%).
מספרים כאלה אינם מסתתרים, אבל הם לא מופיעים בצורה בולטת בדוחות על אנרגיה שמקורם מהלובי שאי-אפשר-לסמוך-עליו (Unreliable Lobby) (שמש ורוח). התרגיל שלהם הוא להסתתר מאחורי ההצהרה שקרוב ל-14% מהאנרגיה העולמית היא מתחדשת, עם הנחה סמויה שמדובר ברוח ובשמש.
למעשה, רוב בערך ¾ - מקורות האנרגיה מקורם בביומאס (בעיקר עץ) שחלק גדול ממנו הוא 'ביומאס מסורתי': מקלות, בולי עץ, פחם והפרשות בעלי חיים שהעניים שורפים בביתם כדי לבשל. אנשים אלה זקוקים לאנרגיה, אך הם משלמים מחיר כבד בבעיות בריאות, הנגרמות ע"י שאיפת עשן.
אפילו במדינות עשירות המשתעשעות באנרגיות רוח ושמש מסובסדות, חלק עצום מהאנרגיה המתחדשת שלהם מקורה בעץ, מים (הידרו), אנרגיות שניתן לסמוך עליהן.
בינתיים, דרישות האנרגיה של העולם צמחו בקצב של 2% בשנה במשך כמעט 40 שנה. בין 2013 עד 2014, אם אנו מתבססים על נתונים של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, הדרישה לאנרגיה גדלה בכמעט 2,000 טרהוואט (1012) לשעה.
אילו טורבינות רוח היו מספקות את כל הצמיחה הזאת ולא יותר, כמה טורבינות צריך יהיה לבנות בכל שנה? התשובה היא כמעט 350,000 טורבינות, היות שטורבינה של 2 מגהוואט מייצרת כ-0.005 טרהוואט שעה לשנה. זה יותר מפי 1 ½ מספר הטורבינות שנבנו בעולם מאז שממשלות העולם החלו לשפוך כסף של משלמי המסים לתוך מה שמכונה 'תעשייה' בתחילת שנות האלפיים.
בצפיפות של בערך 4 דונם למגהוואט (אופיינית לחוות טרובינות), מספר כזה של טורבינות צריך שטח בגודל מחצית האיים הבריטיים, כולל אירלד, כל שנה.
אם נמשיך כך עוד 50 שנים, נכסה כל דונם אדמה עם חוות רוח בשטח השווה למחצית שטחה של רוסיה (3.5 מיליון מטר מרובע).
זיכרו, דרישה זו תהיה רק כדי למלא את הדרישה החדשה לאנרגיה, לא כדי להחליף את האנרגיה מדלקים מוצקים, שמספקים היום 80% מדרישות האנרגיה העולמית.
כמו כן, הלובי שלא-ניתן-לסמוך-עליו איננו יכול להיוושע מהתקווה שטורבינות רוח עשויות להיות יותר יעילות. ישנו גבול לכמה אנרגיה אתה יכול להוציא מנוזל בתנועה, גבול Betz, וטורבינות הרוח כבר הגיע קרוב מאוד לרף עליון זה.
יותר מכך: יעילות טורבינות הרוח (משתנה ההעמסה, בלשון המהנדסים) נקבע ע"י הרוח הנושבת, ונתון זה משתנה לפי גחמותיה של הרוח, משנייה לשנייה, מיום ליום, משנה לשנה.
בתור מכונות, טורבינות הרוח יעילות כבר היום. הבעיה היא במקור הרוח עצמו, ואת זאת לא ניתן לשנות. מדובר בזרם משתנה בעל אנרגיה בצפיפות נמוכה. האנושות הפסיקה להשתמש באנרגיה זו מזמן עבור תעבורה במשימות קריטיות ואנרגיה מכנית, מסיבות טובות. האנרגיה פשוט לא טובה מספיק. כמה מטען עולמי נמצא היום בשינוע בספינות מפרש??
באשר לנושא צריכת מקורות והשפעה סביבתית, ההשפעות הישירות של טורבינות רוח הורגת ציפורים ועטלפים, משקיעה יסודות מלט בלבם של שטחים פראיים הן רעה חולה.
אבל הרחק מהעין ומראש נמצא הזיהום הנורא שנוצר במונגוליה התיכונה ע"י כריית משאבים של מתכות נדירות עבור המגנטים של הטורבינות. כרייה זו יוצרת פסולת בקנה מידה עצום, ומשום כך המשפט 'אנרגיה נקייה' הוא בדיחה חולנית, בדיחה שפוליטיקאים מהזן הירוק צריכים להתבייש בה בכל פעם שביטוי זה עובר את דל שפתיהם.
גרוע מזה:
טורבינות רוח, חוץ מלהבי הפיברגלאס שלהן, עשויות בעיקרן מפלדה, עם בסיס ממלט. הן זקוקות לפי 200 חומר ליחידת תפוקה מטורבינה גז משולבת-מחזור (??). פלדה עשויה מפחם, לא רק כדי לספק את החום להנצלת המחצב, אלא כדי לספק את הפחם שבסגסוגת. גם מלט מיוצר לעתים תוך שימוש בפחם. מערכת האנרגיות המתחדשות ה'נקיות' היא חלק מכלכלת הדלק המוצק, ובעצם חלק מכלכלת הפחם.
טורבינת רוח שמספקת 2 מגהוואט שוקלת בערך 250 טון, כולל המגדל, הקופסה, הרוטור והלהבים. בעולם, דרוש חצי טון פחם כדי לייצר טונה של פלדה. תוסיף עוד 25 טון פחם לייצור המלט, פירוש הדבר שאתה מדבר על 150 טון פחם לטורבינה.
אם עלינו לבנות 350,000 טורבינות לשנה (או מספר קטן יותר של טורבינות גדולות יותר) רק כדי להתאים לדרישות האנרגיה הגוברות, יידרשו כ-50 מיליון טון פחם בשנה, יותר מאשר כמות הפחם שנחצבת היום. זו מחצית מתוצר כריית הפחם של השוק המשותף.
המטרה בהצגת המספרים האלה היא להוכיח שזה בהחלט חסר ערך, מסיבות אפריוריות, להעלות על הדעת שאנרגיית הרוח יכולה לתרום תרומה משמעותית כלשהי לאספקת אנרגיית העולם, שלא לדבר על הפחתת הפליטות, בלי שתשמיד את הכוכב שלנו. כפי שמוכיח איש האשכולות המדהים שלנו, סר דוד מק'קי, החשבון הפשוט הוא נגד האנרגיות המתחדשות האלה, שאי אפשר לסמוך עליהן.
סר דוד מק'קי, יועץ מדעי ראשי לשעבר של מחלקת האנרגיה ושינוי האקלים, אמר בראיון האחרון שלו לפני מותו הטרגי בשנה שעברה, שהרעיון שאנרגיה מתחדשת יכולה לספק אנרגיה לבריטניה הוא "אשליה הרת אסון" מהסיבה שאין די שטחים.
האמת היא, אם אתה רוצה לספק אנרגיה לאנושות עם פחות פליטות גז חממה, אזי עליך להתמקד במעבר לייצור אנרגיה, חימום ותעבורה, בגאז טבעי, שהמקורות הכלכליים של ניצול המאגרים שלו תודות לקידוחים אופקיים ושבירה הידראולית (hydraulic fracturing) נמצאים בשפע יותר משחלמנו אי פעם.
מקורות אנרגיה אלה הם גם הפולטים הנמוכים ביותר מתוך הדלקים המוצקים, כך שעוצמת הפליטות לייצור העושר שלנו יכולה להצטמצם בשעה שעושרנו ימשיך לצמוח.
בואו נכניס חלק מאותו עושר התחלתי בתוך אנרגיות גרעיניות, פיצוחית והיתוכית, כך שנהיה מסוגלים לעקוף את הגאז במחצית השנייה של מאה זו. זהו עתיד שניתן להינדוס, עתיד נקי.
כל דבר אחר הוא פעילות הסחה פוליטית, פעילות שהיא למעשה לא יעילה כמדיניות אקלים. גרוע מכך, היא שודדת באופן מביש את העניים ומעשירה בסובסידיות את העשירים והופכת אותם ליותר עשירים.
קישור למאמר המקורי באתר European Platform Against Windfarms:
