אינני מומחה משפטי אבל כך אני מבין את עניין ההחתמה על התחייבות להצטרף לאגודה קהילתית:
תושבי כפר יחזקאל חיים על קרקע שהוקצתה בשלב זה או אחר למישהו, ללא מכרז, על ידי מדינת ישראל או מוסדות התנועה הציונית לפני קום המדינה. הרציונל שמאפשר את זה כיום הוא שביישוב מתקיימת צורת חיים ייחודית שהמדינה מאפשרת את המשך קיומה, ולכן במקום לגשת למכרז על מגרש חדש (כפי שעושה קבלן בעיר חריש למשל), יעבור המתיישב ועדת קבלה של אגודה שיתופית והאגודה תפנה את המתיישב לרמ"י. עניין זה עוגן בחוק - סעיף 8 לפקודת האגודות השיתופיות (דרך אגב, חוק גזע פר-אקסלנס כי כתוב בו שחור על גבי לבן שבועדת הקבלה יישב נציג הסוכנות היהודית, אבל אני סוטה מהנושא).
דרישה נוספת של רמ"י, שאני לפחות לא מצליח לקרוא אותה בלשון החוק אבל היא פועל יוצא הגיוני של החוק הנ"ל, היא שהמתיישב יהיה חבר באגודה השיתופית. אחרי הכל, מדובר באגודה המאגדת קהילה ואם העקרון שמניע את תהליך הקצאת הקרקע ללא מכרז הוא שמירה על צביון הקהילה ברור שהמתיישב מתקבל לקהילה, כלומר לאגודה. נאמר לי שזה מופיע גם בהסכמי חכירה - לי אין עדיין הסכם כזה.
התנאי של חברות באגודה לא נאכף בכפר יחזקאל על תושבי ההרחבה כי לא היתה אגודה שהם יכלו להצטרף אליה. כדי לעקוף את המכשול הזה נוצר הסעיף בהסכם בין אגודה חקלאית כפר יחזקאל למתיישב, בו מתחייב המתיישב להצטרף לאגודה קהילתית, לכשתקום. רמ"י מראה סימני חוסר סבלנות גוברים והולכים כלפי ה"ישראבלוף" הזה וזו אחת הסיבות למאמצים להקים את האגודה הקהילתית. אבל ההחתמה במקור - דרישה של רמ"י ולא "מהלך כוחני".
