השיר השבועי מאת שי למברסקי

תרבות • 14/10/2017 כניסות

גשם ראשון הופיע

אני היורה הודיע

החורף עוד רגע מגיע

נחגג חג שימחת תורה

בהקפות בשירה וזימרה

לילה שלם של תפילה

ומתחילים לקרוא מהתחלה

עזב אחרון האושפזין

בשקט בחשאי באין רואים

כך לאט בלא משים

ריח של סכך שהורד

והונח לו בצד

מתערבב בריחו הראשון של הגשם

אבנים רטובות נצצות כאבני לשם

מטר שלרגע עבר וניגמר

מתפללים שישוב כבר מחר

ענני גשם מעל הר

מראה נהדר

ריח של בוץ ריח מטר

ריח שעושה אדם מאושר

מנקה האבק מעצי החורש

כך זה קורה עוד מימי כורש

הלילה נעשה כבר קריר

ריח של שינוי באוויר

אבני צור אבני בזלת

מוטלים מול שמי התכלת

זוכרים את ימי קוהלת

היסטוריה שבנוף מקופלת

אנשים מנסים להפיק תועלת

להכניס לחייהם תוחלת

שהנפש תוכל להיות צוהלת

לחייה שמחה וצחוק מוהלת

מדי פעם מאושר משתוללת

עושה דברים ולא שואלת

פשוט יודעת ופועלת

שבת עולה כבר במדגות

פורצת לה מתוך מערות

זימרות פניה מפארות

מטפסת במעלה נהרות

נשפכת מתוך מגירות

מיגרות לב

מביאה שימחה ללב אוהב

רוח סתו מנשב

את הקודש על כנפיו סוחב

מלווה בקול מיזמור ערב

ענוג שקט שאת האור בחושך מערבב

מיזמור ותפילה הוא משלב

מקל על עצב וכאב

נושא שימחה נושא ברכה

לשבת שמרחוק עולה ריחה

ותודה לזאת אשר טרחה

שבת שלום שבת של ברכה

שבת אור שבת צחה

שבת שלום