כפר יחזקאל

• דע מה שתשיב. מפריכים את התירוצים

בפוסט הזה אני אעבור על כל התירוצים "הניר דודים" , וביחד נפריך אותם, אחד אחד.

• טיעון ראשון- היסטוריה

בואו נתחיל בעובדה פשוטה- הנחל היה לפני הקיבוץ.

בכתבות ישנות אפשר אפילו לראות שהיו טחנות קמח פעילות עוד ב1890. (כתבה מס' 1)

נוכל אף לראות במפה הבריטית (שנת 1880),שאכן יש את נחל האסי, או יותר נכון נחל העאצי.

יש גם את נחל הקיבוצים ונחל שוקק. (מפה מס' 1)

נקפוץ ל1925, בדגימות מים *ממעיינות* הסחנה נתגלה כי הם לא מתאימים להשקייה. (כתבה מספר 2)

נמשיך קצת, ל1935. (נזכיר שניר דוד עלו בסוף 1936)

במפה הבריטית של אותה שנה אפשר לראות שוב, שלושה נחלים. (מפה מס' 2)

דרך אגב, אם תסתכלו על תוואי נחל הקיבוצים תוכלו לראות שהוא אמור לעבור בתוך בית שאן של היום.

הביצה שהייתה על המפה הבריטית של 1880, קצת מזרחית לנחל האסי, איננה במפה של 1935.

בואו נמשיך ל1936.

קק"ל רוכשת אדמות בעמק, בין היתר את אדמות ניר דוד. (כתבה מס' 3)

הקיבוץ מוקם בשיטת חומה ומגדל, שיירה יוצאת מכיוון בית אלפא- חפציבה ותל עמל מוקם בתוך כמה שעות.

אפשר לראות בתמונות של אותן שנים נחל מאוד יפה.

בפוסט הזה אעלה שחזור צבעוני של חלק מהתמונות.

בואו נמשיך, 1946- צילומי אוויר של ניר דוד, על גדה אחת.

חדי העין יבחינו בתל א-שוקה שליד חניון הקיבוצים של היום.

בתחילת שנות ה50 הקיבוץ מתרחב לגדה השנייה.

עוד בשנות ה50-
בכתבה המתפרסמת לרגל חגיגות 15 שנה לניר דוד, סיפרו על הקמת היישוב, ועל כך שבימים שאחריי, כולם נהרו לקיבוץ לראות את הפלא משתקף על מימיו הצלולים של נחל האסי. (כתבה מס' 6)

בשנת 54 מתפרסמת כתבה על שמות המעיינות בעמק בית שאן. (כתבה מס' 4)

בין היתר מופיע גם נחל העאצי (התעתיק הנכון של נחל האסי)

לא אסי, עאצי. מה זה עאצי בערבית? מורד.

הערת אגב קטנה- יש נהר כזה גם בלבנון.

בעקבות מצוקה כלכלית שהייתה בעמק בשנת 57 החליטה המדינה לייצר מספר עבודות. (כתבה מס' 5)

בין היתר, הוחלט על הקמת גן השלושה.

שיקום גן השלושה תוקצב על ידי משרד התיירות, משרד העבודה והמועצה האזורית בית שאן.

לא ראיתי כתבה אחת שמציינת את מסירת האדמות מניר דוד למדינה.

ביום העצמאות בשנת 59 נחנך הגן בנוכחות נשיא המדינה דאז, יצחק בן צבי.

באותו הזמן בערך, גם נחקק חוק המים.

בשנת 1961 ניר דוד חוגג חצי יובל.

לכבוד המאורע התפרסמו מספר כתבות.

באחת הכתבות מתפרסם סיפור עלייתו של ניר דוד.

מסופר על כמה נערים שגילו פינת חמד בעת טיוליהם בארץ. (כתבה מס' 3 )

מפעם לפעם התגלו עוד תגליות ארכיאולוגיות, חלקן מימיי בית שני וראשון, ואף מזמנים מאוחרים יותר. (כתבות שמספרן 7,8)

אפילו היום, אפשר לראות חפירות ארכיאולוגיות ממש ליד הסחנה

ועוד נקודה בעניין ההיסטורי- ניר דוד טוענים שיש להם בעלות על הקרקעות כי אלה נקנו בכספי תרומות, ניגע בזה בהמשך.

• טיעון שני- הזכות לפרטיות

הזכות לפרטיות. זכות חשובה, בהחלט. וצריך להתחשב בה.

אבל, בואו נדבר על חוויות ניר דוד ופרטיות.

איך שומרים על פרטיות עם ימי כיף של 600 איש? ולפעמים קצת יותר?

כמובן שצריך לאכול צהריים, ואת זה עושים בחדר האוכל של הקיבוץ (שדווקא הוא, ואולי רק הוא, נקנה ונבנה על ידי תרומות)

עכשיו בואו נדמיין את זה ביחד, כמה מאות אנשים הולכים לחדר האוכל שבלב הקיבוץ, אחלה פרטיות.

וחכו, יש עוד. למשל 50 יחידות צימרים, עם חדר אוכל על גדת הנחל.

נשאר רגע על הצימרים- הידעתם שהקיבוץ מחתים את אורחי הצימרים שאסור להם להיכנס לנחל? דבר שהוא לא חוקי, ונגע בזה בהמשך

נעבור למרכז הולצר, שאם תשלמו 50 שקל אז גם תוכלו להיכנס לנחל.

אגב, מרכז הולצר סגור כרגע עקב הקורונה (ההנחיות מתירות לפתוח חדרי כושר ובריכות)

וכמובן יש את החברים של חברי הקיבוץ.

אם במקרה התמזל מזלכם ואתם קרובים לצלחת, תוכלו להיכנס.

אבל חכו עם ההיכרות, למה? כי גם אם אתם מכירים מישהו מניר דוד, אתם לא יכולים להיכנס ככה סתם.

אתם צריכים שהוא יבוא בעצמו לשער, הוא לא מלאך, הוא ולא שרף, הוא בכבודו ובעצמו, וייקח אתכם איתו לתוך הקיבוץ.

חושבים שזה נגמר פה? ממש לא.

אסור לו לעזוב אתכם, כי אם הוא יעזוב אתכם, תגורשו מהקיבוץ כאחרוני העבריינים.

ואם לא שילמתם לצימרים, לא שילמתם לחוויות ניר דוד, לא להולצר וגם לא מכירים מישהו, ובכל זאת הצלחתם לממש את זכותכם ולהיכנס למשאב טבע ציבורי, יכול להיות שיפקדו עליכם לצאת מהמים- נגע גם בזה בהמשך.

• טיעון שלישי- הטיעון הסביבתי.
  דברים שניר דוד אוהבים להגיד- יחרבנו, ילכלכו, יזהמו.

וזה יפה מאוד, זה בהחלט מרגש לראות אנשים שכל כך אכפת להם מהסביבה. לא באמת.

כי ביננו, כולם היו שומרים על תרנגולת שמטילה ביצי זהב.

ולמה הטיעונים האלה לא עושים עלי רושם?

מסיבה אחת, פשוטה מאוד- נחל חרוד

נחל חרוד כרגע מזוהם על ידי בריכות הדגים.

חלק מאותן בריכות הדגים שייכות נחשו למי? נכון, לניר דוד.

ומאיפה המים מגיעים? מנחל האסי הצלול.

ולא רק זה, אני מניח שכולם פה שמעו איך מתייחסים לשקנאים באותן הבריכות.

ובכלל, מי שם את ניר דוד להיות שומרי הניקיון והטבע?

מאיפה התפיסה הזאת שרק הם שומרים, וכל היתר מלכלכים?

וכמובן שאם תשלמו מספיק, הם יתייחסו לזבל שלכם כאוצר.

טיעון רביעי- תב"ע

בואו ניגע כרגע בתב"ע וטאבו.

לפי התב"ע, יש דרך סטטוטורית שמגיעה מהשער הצהוב, עד לנחל.

ויש דרך מכיוון נחל הקיבוצים עד לנחל.

ואיפה שמטעי התמרים? גם יש דרך סטטוטורית. מה עשו? נטעו תמרים על הדרך הזאת, ובכך בעצם מנעו גישה לנחל.

הדרך מכיוון מטעי התמרים מגיעה עד לבית הקברות.

ואם נתעמק רגע בתב"ע, תוכלו לראות שהם מתכננים עוד הרחבה, ממש ליד נחל הקיבוצים.

ונעבור לטאבו.

איזה כיף זה טאבו, נכון?

כי אם תחפשו בטאבו, תוכלו לראות שנחל האסי, הוא לא בבעלות ניר דוד, אלה בבעלות מדינת ישראל.

ויש לכך נפקא-מינות חוקיות, נגע בהן בהמשך.

• טיעון חמישי- החוק

בואו נדבר על החוק, כי איך חלי אמרה? אנחנו מדינת חוק.

יש לי כמה חובות חוקיים שהבטחתי לכם במהלך הפוסט.

הכל מתחיל בשאלה, למי שייך הנחל? לקיבוץ, או למדינת ישראל?

אז לפי הטאבו, למדינת ישראל.

מה זה אומר בעברית? זה אומר שהנחל לא עובר בתחומי הקיבוץ.

ולכן, הקיבוץ לא יכול למנוע כניסה של אנשים למים.

ולכן, אם נכנסתם למים, אסור להוציא אתכם.

ועכשיו הקיבוץ יקפוץ ויטען שאלה בעיות של ביטוח, שיתבעו את הקיבוץ.

וזה כל היופי, שאם הנחל לא עובר בשטח הקיבוץ, אי אפשר לתבוע את הקיבוץ

ואם לנו אין ביטוח כביכול, אז גם לתושבי הקיבוץ אין ביטוח.

למה? כי שוב, הנחל לא עובר בשטח הקיבוץ.

לעניין הקרקעות שניר דוד טוענים עליהן בעלות- בג"צ דן בעבר בסוגייה הזאת במהלך עתירה שהוגשה על ידי הקיבוצים בית אלפא וחפציבה. קישור לכתבה יופיע בתגובות.

אבל בנתיים, קחו ציטוט -

"בדיון בבקשת חפציבה ובית אלפא להכיר בזכויותיהם בקרקע שאותה חכרו עשרות שנים מהמדינה, בטענה כי השתתפו ברכישתה בשנות ה-20, הבהירו השופטים לנציגיהם כי חלה התיישנות על הטענה."

עוד מבחינה משפטית:

באפריל האחרון שלח היועמ"ש מכתב למשטרה, בו הוא קובע כי ליישובים חקלאיים ואגודות שיתופיות, אין סמכות למנוע כניסה של אזרחים שאינם תושבי המקום..

באמצע אוגוסט פרסם היועמ"ש חוות דעת נוספת, הפעם ממוקדת על נחל האסי.
בהנחייה נאמר שגם אם הגישה לנחל האסי נעשית דרך המשבצת של הקיבוץ, אין לקיבוץ סמכות למנוע מעבר גורף של הציבור.

לקריאת הכתבות וצפייה בתמונות היכנסו לקישור- https://m.facebook.com/groups/487207302079116?view=permalink&id=719432585523252