עץ גדול בקצה חלקה
באור שחר מאיר כאבוקה
חור צינור כמיזרקה
תריס עץ נסגר בטריקה
עמק מליל נפרד בנשיקה
מושך קרירותו לעוד דקה
רגע אחד של שתיקה דקה
לפני שיום פורץ בצעקה
שולח קרן מגששת כתינוק
ומיד מתחיל לצעוק
מפזר להט חום צובע בצהוב וכתום
מחום היום רחוב מעולף
מעוטר בהלמות סנדל וכפכף
יום ברגשות מוצף
מהול בצהלות טף
כפות הדקל נושקות כף
בלון צהוב בשמים עף
יום זחילה ויום ריצה
בין העצב לדיצה
מרכין ראש האורן
מפרש נפרש בראש התורן
פיסת ירק שריד שלולית
לאט דועך אור גחלילית
יום מטיל צללית
לחדש לפינג'ן את הידית
לרקיע להביט
ולשאול את כוכב התקווה ראית
קפה רעות שוב להצית
בליל סופה ויום בוער
להיות שונה להיות אחר
בין לאט לבין מהר
בין מקבל לבין מוסר
מולדת בין שכפ"ץ לבין כומתה
בין אני לבין אתה
בין קסדה לערכת הנחתה
מציאות וסילוף כשיטה
והכול בשפת אם רהוטה
בין הלוח לכיתה
בין שדה תירס לשדה חיטה
בין כוס חלב לחביתה
בין קפה לחליטה
בין חריש לנביטה
לב בין חיבוק לבין צביטה
ארץ מטורפת מולדת שרוטה
בין ליטוף לבין מריטה
ארץ מכורה בוטה
שבת של שרב
בגד עבודה וצבא מזיעה נרטב
עם הספר והעוז ימשיך לחלום
שתגיע השעה יבוא היום
שנוכל לחיות פה בשלום
כצוק ים זקוף
כציפור מטיבת עוף
זימרת דרור המית ינשוף
שבת תצית תיקווה בצחור הנרות
תשלב שרי לכת בנעימת זמירות
שבת של תירוש וחלה
בואי שבת בואי כלה
שבת שלום
🕯🕯🍷🇮🇱🇮🇱🎗🎗
