מחרשה הופכת שדה שלף
עדר מעלה גירה כבד טלף
על צלע גבעה מטפס
מלחך ונוגס
בתוך היובש פרח צהוב
יונים הומות על כרכוב
מעולף מחום הרחוב
רוח קלה משיבת נפש
כחיוך על פרצוף נמש
נקודת חן בתוך רפש
דרדר זקוף בשדה קמש
זיכרון נאחז בליל אמש
חן מולדת מעוטר זבל ורפש
עץ דום עץ חרוב
אחד מלבלב אחד עלוב
זה שלם זה נבוב
נוף עמק בשילוב
מזיעה ודימעה רטוב
זמן בין שיגרה לעצוב
כלב שנובח שוב ושוב
תרוץ עלוב
תיקווה ששקט ישוב
שביל חיים מתעקל
מי פילל ומי מילל
שאלה היו חיינו בישראל
מה קורה פה לעזזל
האם אינכם רואים האם עיוורים
איך גדלים הפערים
שכחנו להקשיב ללהק הדרורים
ואנחנו כבר לא צעירים
צריך להיות יותר זהירים
אבל כול עוד עץ מלבלב
מחורשת ילדות עולה צליל ערב
ליל מתמלא לחישות אוהב
צליל פכפוך מים
כוס יין מונפת לחיים
יופי של ירושלים
צריך לראות את פרח המדבר
לחצות את גשר הנהר
למצוא ביום לוהט מקום קר
להאמין בטובו של המחר
לתת כבוד ליום עבר
יש עתיד ויש תיקווה
שנחזור לחיות פה בשלווה
שבת מגיעה עם משב רוח
קערת פרי אבטיח דובדבן ותפוח
מבקשת רגע לנוח
לשחרר את הדום המתוח
להודות על מתוק ומלוח
פמוטים יארחו צמד נרות
הערב יעוטר בזמירות
אודם תירוש מתק חלה
בואי שבת בואי כלה
🕯🕯🍷🇮🇱🇮🇱