המילה חופש הינה בעלת משמעות שונה מזו שאתם נוהגים להעניק לה. משמעותה האמיתית היא מלשון חיפוש. האפשרות לתור את עצמכם, תודעתכם, את דרככם בה אתם מבטאים את עצמכם בדרך הטובה ביותר עבורכם בזמן נתון. האפשרות לחפש בין שלל אפשרויות שלכל אחת מהן גבולות ברורים.
החופשה נטולת האחריות ונטולת החיפוש אינה מביאה אל הדבר האמיתי בו תחפצו – חירות.
החירות בניגוד לחופש מעוגנת ועומדת בעד עצמה. היא אינה נטולת צורה. היא גשמית לחלוטין וניתן לאחוז בה היטב בתוך כל מרחב בו היא קיימת.
החופש הוא אמורפי, נטול מבנה ולכן אמיתי פחות. כשהוא הופך לחיפוש הוא מקבל תנועה וכיוון ואז נמנעת הישקעות שלא לצורך בחידלון.
החירות נרכשת. היא אינה מוענקת. ההתכוונות אליה מצריכה בחירה בה גם בטרם נחוותה.
בסיפור המסופר במחוזותיכם העם העברי היה צריך לבחור לעזוב את המוכר למען הבְטחה שהדהדה עם ידיעה פנימית עמוקה של אמת שלא נחוותה.
המצרים הנוגשים והעברים המשתחררים, שניהם פנים שונות של האנושי שבכם. היכולת להביא את עצמכם אלי קושי ומשבר והיכולת להוציא את עצמכם משם ולהבריא, לבחור מחדש, לשנות כיוון.
החופש מאפשר לבחור מחדש את המרחב בתוכו החיפוש יעשה. החיפוש הוא תמיד בעקבות החירות, שהיא כפי שנאמר בעלת הצורה כלומר בעלת הגבולות, וביטוי גשמי יותר. החירות עצמה אין בה חופש כי אם אחריות מלאה הנובעת מנוכחות בָּישנו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
כשאַַת בְּחֵירותך את חיה אֶת בְּחִירתך ברמה הגבוה ביותר. אינך זקוקה יותר לחיפוש עד אשר תחושי קריאה פנימית להרחיב את גבולות ויכולות וביטויי לקיחת האחריות שלך. ואז את חופשיה לשנות צורה, לזמן תוואי חדש אל חייך ושוב לאסוף חלקיק חירות אל חיקך.
אנו יודעים כי השפה גבוהה ולא מובנת וכי יקל עליכם להבין את המושגים כשעסוקים אתם בעבדות. שם יודעים אתם במה דברים אמורים. בפשטות. אך כשבחופש וחירות עסקינן מתבלבלים אתם.
דמיינו את נשמתכם מרחפת על פני המים. היא נטולת צורה, תרה את היֵשנו במעין ריחוק המספק סקרנות אך אינו מחייב בחירה. היא מחפשת את ההדהוד המבטא אותה ביותר בעת זו. התפעמות של שבריר שניה מַפנָה את תשומת הלב האנרגטי אל תופעה. נשמתכם נמשכת לחוות אותה. זו האפשרות שלה לבטא את חירותה. הבחירה תיתן לה צורה ואופי, שם וחיים. נשמתכם נמשכת ומהססת, לרגע משתעבדת אל החיפוש עצמו.
לעבדות פנים רבות. לחירות תחושה אחת. הוויה.
גם בסיפור המעשיה של שבטכם, העם היוצא אל הדרך מתעורר לחיים מתרדמה, אינו יכול להשאר אדיש לַקורֶה אותו. ישנם רגעים של יאוש ושל אקסטזה אך כולם מספרים על נוכחות בניגוד לשנים הרבות של השיעבוד שם דבר לא קרה – עד שמשה היה עֵד לאלימות ונתן לעצמו לחוש את רגשותיו עד הסוף, ופעל מתוך רגשותיו ללא כחל וסרק ובכך החל שרשרת של הַנכָחָה ממנו ועד תנועת היציאה כולה. יציאת מצריים היתה היציאה אל החופש. אך על העם היה עוד לעבור דרך ארוכה אל החירות.
הנשמה רוצה תמיד בְּחֵירות, כי שם היא באה לביטוי ביותר. המהות האנושית העצלה, מעדיפה את החופש וכמובן את החופשה (חיוך), אך בזו לא תסתיים הדרך כי אם רק יתמהמה החיפוש.
ילדים רבים נולדים עם תחושת חירות פנימית. החינוך ההורי הולך ומצר את הווייתם עד לכדי שיעבוד אל אותם דברים ואמונות אשר הם חיים לאורם. מרגע שמתעוררת רוחם העצמאית הם יבחרו לחפש מחדש את פרי הווייתם.
אנו מאחלים ומייחלים לעת בה ילדים נוכחים יוולדו להורים בעלי חירות פנימית והוויה נוכחת. התא המשפחתי האנרגטי יוכל להוות מרחב ליצירה ורפואה בדרך ואיכות אשר טרם חוויתם במלואכם בעת הזו. האנרגיה אשר היום מופנית אל החיפוש המחודש אחר החירות, תופנה באופן עקבי אל ביטויי החירות של האינדיבידואל, וכך תלך ותשתכלל.
החירות רחבת פנים ורוח היא ואינה באה על חשבון נפש אדם, אדמה וחיה.
החופש מתבונן בדברים אך אינו הבחירה עצמה הלוקחת על עצמה אחריות חיים ומימוש.
לעבדות פנים רבות, הן בעבודה והן בחופש.
לחירות טעם אחד. חיים והווייה.
מי ייתן ותדעו טעמה בחיים אלו
מי ייתן ותעניקו לילדכם את המרחב לבטא את חירותם
מי ייתן וברגע הזה החיפוש יבוא אל סופו
וצורה חדשה תלבש רוחכם
תקבע בחירתכם
להוות
אמן כן יהי רצון
סלה
התקבל בכליל, אפריל 2017
מוזמנ.ת לקבל מסר אישי 052-8800519
