1925-2020
"איש של עבודה ומשפחה,
ממייסדי המדינה ולוחמיה,
סמל של נתינה למופת,
אדם של יושרה ואמת.
...עוד לא תמו כל פלאייך.... "
מתוך מילות ההנצחה על קברו, המתארות את האדם שהיה
.
יליד בית אלפא. בן ליצחק, שעלה מאוסטרליץ (צ'כיה) ולמלי שעלתה מברלין (גרמניה) והיו צעירים ציונים וחלוצים.
בשנותיו הראשונות גר עם משפחתו בחפציבה. בשנת 1932 עלו על הקרקע בירקונה והוריו נמנו עם קבוצת המייסדים של המושב – והוא בן שבע בלבד.
דניאל גדל וחונך על ערכי עבודת האדמה, הפרחת השממה, בניית הארץ והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל כמטרת העל של העם היהודי.
בשנת 1937, ימי פרעות הערבים בארץ, אמו, מלי אנגלסרט נרצחה, בפתח ביתם בירקונה, בידי מחבלים. דניאל נותר עם אביו ואחיו הצעיר, עמוס.
האחריות הונחה על כתפיו והנטל המשפחתי-חקלאי היה מנת חלקו. דניאל היה חורש את השדות וחולב את הפרות, מטפל בחצר ודואג לביטחון המשק, עת אביו היה בעבודה וכל זאת בהיותו תלמיד בבית הספר אהרונוביץ' בכפר מל"ל.
לימים אביו התחתן עם ריבה ונולדה אחותו, אורה.
בנערותו, דניאל לחם בשורות ההגנה והפלמ"ח. במלחמת העצמאות שהחלה אחרי החלטת האו"ם על חלוקת הארץ ופרוץ פעולות איבה של הערבים, היה דניאל, מלווה את שיירות האספקה המשוריינות שעלו לירושלים הנצורה.
בשנות החמישים עבד במפעלי ים המלח בסדום, במפעל שהוקם טרום הקמת המדינה והיה מפיק מחצבים ובעיקר אשלג שיוצא לבריטניה.
לאורך כל השנים הללו, דניאל היה חקלאי מסור למשק בירקונה.
דניאל בוגר לימודי הנדסת חשמל בבית ספר רוגוזין בתל אביב, התקבל לעבודה בחברת המים הלאומית – "מקורות" ונשלח (בתחילת שנות ה – 60') מטעם החברה לציריך, להתמחות בחברה שוויצרית של הנדסת חשמל Brown Boveri & Company (BBC).
הוא ניהל את הקמת תחנת השאיבה של המוביל הארצי, אתר ספיר (טבחה), שעל שפת הכנרת ובהמשך גם את הקמתה של תחנת נטופה. ב–1965 פגש את ז'קלין, חברת קיבוץ גינוסר, התחתן איתה ונולדה בתו היחידה, מלי, לה קרא על שם אמו שנרצחה.
עם סיום פרויקט תחנות השאיבה בצפון הארץ, חזר עם משפחתו למשק בירקונה באמצע שנות השמונים ועבד בתה"ל במקביל לניהול המשק החקלאי.
דניאל התנדב בכל הקשור לתחומי החשמל במושב והיה חקלאי בכל רמ"ח אבריו.
הוא גידל את נכדיו באהבה ובסבלנות לאדם ולאדמה, הוא טיפל בעצי הפרי בהבנה ובכבוד; היה מטייל בין עצי הפרדס נושא עיניו לשמיים, בימי גשם היה נותן לטיפות להרטיב את פניו, ושר שירי פלמ"ח שאהב ואת שירו של יעקב רוטבליט – ארצנו הקטנטונת.."עוד לא תמו כל פלאייך".
בכל אחד מאיתנו, יש מדניאל.
המשפחה
