ירקונה

1926-2022

.

משה נולד במקווה יזרעאל. הוריו, חיה ואליעזר צחורי, חלוצים צעירים ונלהבים שהו במקום לצורך הכשרה חקלאית לקראת עלייה על הקרקע.

כשהיה משה בן שש, הקימו את מושב ירקונה ומשה היה בין ילדי הכפר הראשונים.

בילדותו עזר במשק ככל שיכול, גם אם זה דרש לקום טרם הנץ החמה. כשחגגו לו 13 קיבל עז במתנה, וזה אומר הכול.

למד ב'מקס פיין', בית הספר המקצועי בתל אביב, והתמחה בין השאר בטיפול ותיקון מנועים ורכבים.

בתיכון כבר היה פעיל בארגון ההגנה ושירת כמדריך וכנוטר. במלחמת העצמאות שירת כקצין בחטיבת אלכסנדרוני ופיקד על יחידה לוחמת. משה השתתף בכל מלחמות ישראל, כולל מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. הוא היה מהטובים והמרתקים בין מספרי סיפורי קרבות.

מנישואיו לשושנה ספיר, בת למייסדי כפר מלל, נולדו להם שני ילדים, רינה ואורי.

משה הפך מומחה בחקלאות ובעיקר התמחה בפרדסים ובפיתוח זני אבוקדו משובחים. הוא הצטרף לחברת יכין ובמשך כמה שנים עסק בהדרכות חקלאיות. היו שבועות שנעדר מהבית והופיע רק בסופי שבוע. עם הזמן, הושאל ע"י יכין למועצה לשיווק פרי הדר ובמשך שנים, בכל חורף, היה מפליג לאנגליה כדי לטפל ביצוא תפוזי JAFFA שהיו כה אהובים על הבריטים.

עם השנים נעלמו התפוזים ומשה קיבל לנהל את מפעל השימורים של יכין, "פריכוז", בנווה נאמן. בתפקיד זה כיהן עד לפרישתו. היה מנהל גאה וקשוב לעובדיו ומאמין גדול במוצרים שיצאו מפס הייצור במפעלו.

במקביל, באותן שנים היה מעורה בחיי הכפר ופעיל בוועד המושב.

משה ליווה בנאמנות את אשתו שושנה בהתמודדות שלה עם העיוורון שהלך והשתלט על ראייתה. הוא נסע עמה לניתוחים בארה"ב ולא נעדר מצידה בעת אשפוזים וטיפולים.

משה נפטר ביולי 2022, בגיל 96, לא לפני שנשא, בתפקיד זקן הכפר, נאום מרגש וצלול בטקס יום ההולדת 90 לירקונה.

את זיכרונותיו העלה משה על הכתב בשני ספרים מקסימים, המבטאים את רוח התקופה של טרום המדינה ולאחריה.

יהי זכרו ברוך.