ההכרזה בשנת השלושים ליקיר

עבר, הווה, יקיר • כניסות

לאחר 30 שנה

לקראת יום העצמאות הששים ואחד למדינת ישראל ושלושים שנה להקמת הישוב, התאספו ותיקי התושבים לערב העלאת זכרונות.

בסופו של הערב, נשאלו החברים : ''האם החזון הושלם'' ?

ענה צבי אורים :

''אם היו שואלים לפני שלושים שנה, איך אתם רואים את הישוב בעוד שלושים שנה אף אחד לא היה מעלה בדעתו שהישוב יגיע למימדים כאלה ובהצלחה כזאת. עצם העובדה שאנחנו הישוב, לדעתי, שיש בו הכי הרבה בנים ממשיכים שגרים בישוב, זה מוכיח שיש כאן הצלחה עצומה''.

תושבי היישוב, הדור השני :

אורית (שטיגליץ) מסלנסקי, ליאת (שלומוביץ) ומשה שטיגליץ, שלומית (שטיגליץ) ואוריאל ברוט, דורון ברוט, ארנון אגוזי, רויטל (אגוזי) ואלעד גוטמן, ערן גוטמן, איתי גוטמן, צורית (כהן) ואופיר שייך, אפרת (כהן) אנטמן, נעם אורים, שרה (בוקובסקי) הרשטיין, אלי בוקובסקי, אמיתי בוקובסקי, נאוה (אשר) בן יוסף, לבנה (אשר) דרעי, ליאת (מאור חי) דאום, עדיאל מאור חי, ברוך שטרן, איל הלינגר, רחלי (הרשקוביץ) לביא, מיכל (צימרינג) לביא, גוני ורטהיים, סיגל (יעקובי) טובי, יונת (בן ברוך) ויאיר שועלי, אסף שכנר, רחל (פרקש) זבולוני, אפרת (שטרן) ברוך, חן (גלון) קליין, מיכאל הרשקוביץ, לירון שייך, הלל סעאת, מוריה (כהן) ועומר יעקובי.

ההכרזה בשנת השלושים ליקיר

''לפני 25 שנים, במקום זה, מול גבעת סלעים טובלת בחורש, התכנסו תושבי הישוב על כל משפחותיו, למעמד של טקס הנחת אבן פינה לגבעה והצהירו - באנו לשומרון כדי לבנות, כדי לטעת וכדי להרחיב.

וב''ה הצליח ה' דרכנו וגדלנו מחמישים משפחות ל – 300 כן ירבו.

ראינו במו עינינו את התגשמות הכתוב : ''וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ'' (שמות א', י''ב).

דווקא בתקופות הקשות שאיש לא חלם שאנשים ינהרו לשומרון, גדל והכפיל הישוב את עצמו והוקמה פה קהילה של חסד שהיא אבן שואבת לכלל הציבור הדתי לכל גווניו.

במעמד הזה בו אנו מצויים, סמוך ליום הזכרון לחורבן בית המקדש - תשעה באב ויום הזכרון לגירוש מגוש קטיף, ובתוך תקופה של הקפאה שכל מטרתה לחנוק את ההתיישבות היהודית ביש''ע, אנו מצהירים כי נמשיך לבנות ולהיבנות.

עינינו נשואות לגבעה המזרחית וליקיר דרום, להרחיב ולפרוץ ימה וקדמה וצפונה ונגבה תוך שמירה על ערכי טבע ונוף. לגדול אבל לא לחנוק, להרחיב ולהתרחב אבל מבלי לשכוח גם את הפרט שהרי הכלל בנוי מהפרט.

זה המקום להעלות על נס את חברינו, מקימי הישוב, תושביו ובניו שלא זכו להיות איתנו פה במעמד הנכבד הזה.

ובעוד שלושים שנה, כשיעמוד פה הדור הצעיר, נזכה לראות בהתגשמות החלום ובבניין בית המקדש וביאת המשיח במהרה בימינו.''

אמן.