גלידנר דב

לזכרם • כניסות

1900 – 1985
בן צרנה ומרדכי
אבי היה עלם חמודות. כנער צעיר הגיע ארצה מבסרביה. מלא חיות, ציוני שהתחנך בתנועת נוער וכל שאיפותיו היו לעלות לישראל.
בדרך ללא דרך, בשנת 1920 עלה לארץ והגיע למושבה פ''ת. שם הצטרף לחברים צעירים כמוהו ונלחם למען עבודה עברית. לא קל היה, עבד קשה בפרדסי בוחריה עם פועלים שרובם ערבים ולמד מהר את עבודת הפרדסנות וכמו כן ערבית מדוברת. ידיד ערבים היה עד יומו האחרון.
גם בצופית היו באים בשבת אחה''צ לביתנו נכבדים ערבים בגלביות כהות וכן פשוטי העם, יושבים ,מתכבדים ומשוחחים בידידות.
כחלוץ צעיר ובעל משפחה עם אישה ושני ילדים קטנים, היה מיוזמי הקמת מושב צופית. ככל החברים בשכונת הצריפים ליד היקב שכל רצונם העז להיות חקלאים ויחד הגו וייזמו והגשימו את חלומם והקימו את מושב צופית.
קשים היו החיים, עבודה קשה ופרנסה בקושי. ומסביב למושב, בפרט בצד המזרחי, אוהלי ערבים ומקלקיליה השכנה, לילה לילה הותקף הישוב הקטן והמרוחק מישובים אחרים, ע''י הפדאיון. אבא לא חיכה שיודיעו לו לצאת לעמדות, לקח מיד את הרובה ורץ להגן על צופית שלו. כשאלינו מגיעים, השכנה וילדיה, פורשים את כלי המיטה על הריצפה ומעבירים בצוותא את הלילה ולילות רבים אחרים.
ומי צלצל בפעמון הגדול היחיד ליד הצרכנייה? אבא שלי צלצל במצבי חירום, לאסיפות, לחגיגות, להתכנסות של אורחים כמו הרצפלד, מפקדי ההגנה ואחרים…
אהבתי אותך, אבא, נטעת בי אהבה לשתיל, לפרח, לערך של עבודה, תמיד לתת מעצמך ולתרום.
'' ומה מאד אהבתי כפרי זה הקטן ,מקום זה בו גדלת ומקום גם… ''
בתך שחורה

sYz