עמנואל

לזכרם • כניסות

בת סֶרַח (שרה) וחיים 

1925 - 2014

 מרגלית נולדה באיראן בעיר קאשן בשנת 1925 בתשעה באב, והלכה לעולמה עם כניסת השבת בכ''ד באייר תשע''ד, 23.05.2014. הייתה בת 89 במותה.

בזמן ובמקום שנולדה, נהגו לציין את תאריך הלידה על פי החגים, על פי המועדים, על פי עונות השנה וכמובן על פי אירועים מיוחדים. חרף בואה לעולם בתאריך המיוחד הזה היא ניחנה בחוש הומור חד ומיוחד. הייתה בת בכורה לאביה חיים ארכיאולוג ולאם סֶרַח (שרה) שבבעלות משפחתה המורחבת היה עסק לאריגת שטיחים, ולה אח אחד בלבד. התייתמה מאביה בהיותה כבת שלוש.
בחרה לעזוב את ספסל הלימודים ולארוג שטיחים בדוגמאות מרהיבות במיוחד שחלקם נארגו בהזמנה מיוחדת ותלויים בגן הבהאיים בעכו.
באיראן התחתנה וילדה את בנהּ הבכור מנשה.

מרגלית עלתה ארצה עם מנשה בשנת 1951 היישר למעברה. יש לציין שבעקבות עלייתה ארצה – עלו גם שאר בני משפחתה: אמהּ, אחיה ומשפחתו וכן דודים ודודות.
בחורף 1952 היא נעתרה להצעת הנישואין של חיים, שהיה באיראן חברו הטוב של אחיה, ויחד הם בנו את ביתם במושב. בצופית נולדו לה שלושה ילדים נוספים: עדנה, אילנה ושלמה.
בישוליה היו שם דבר וכך גם סריגתה. הייתה עזר כנגד חיים בעבודות המשק, כמו גם בעבודות נוספות כדי לעזור בפרנסה. הקפידה להתייחס לכל אדם באשר הוא אדם ללא הבדל מעמד, דת ומין.

רכישת השכלה ותרומה לחברה היו מאבני החינוך שדרשה מילדיה. היא עצמה הרבתה לתרום ולסייע לאחרים כמיטב יכולתה. תמכה בבני משפחתה וגם בחברותיה כשהיו זקוקים לחברה ולתמיכה נפשית.
מבטה את החיים היה חד וראה דברים רבים בדייקנות מופלאה.
זכתה לגדל ארבעה ילדים, שנים עשר נכדים ונכדות ושבעה נינים ונינות.
''אשת חיל... מרבדים עשתה לה... ויהללו בשערים מעשיה'' (משלי ל''א)

Qr4