עמנואל חיים

לזכרם • כניסות

2010 - 1923

בן דינה ושלמה עמנואל
נולד ביום חורפי במיוחד בחג החנוכה ה'תרפ''ב ב-1923 באיראן, בעיר הַמֶדָן שבפי היהודים נקראת 'שושן הבירה'. הלך לעולמו בשבת כ''ב באלול ה'תשע''א, 30.10.2010. היה בן 87 במותו.
אביו, שלמה, היה סוחר טקסטיל שנהג לנוע ברחבי איראן והעולם לצורכי מסחר. במסעותיו הגיע גם ארצה. באחד מביקוריו של האב בארץ עם אחד האחים הצעירים של חיים נפטר האב ונקבר בכפר-סבא. ילדותו של חיים עברה עליו בהמדן הנמצאת למרגלות הר אלבנד שגובהו כ-3,350 מ' ופסגתו מכוסה שלג. העיר עצמה הייתה מושלגת כארבעה חודשים בשנה. חיים זכר בגעגוע את מראה פסגת ההר המושלגת.
בביה''ס התיכון היהודי ''אליאנס יזראל'' למד צרפתית וגם עברית. את העברית רכש בשיעורי התורה. ערך הלימודים היה חשוב לו מאוד וּכְאָב הוא דאג להנחיל אותו לנו, ילדיו. לאורך כל חייו גילה סקרנות והיה אוטודידקט. במיוחד נהג לעקוב אחרי מחקרים רפואיים. בצעירותו נודע כבשלן מעולה. עם השנים עבר לאורח חיים בריא בתחום המזון והפעילות הגופנית.
חיים עלה ארצה ב-1951 לקבוצת כנרת. שם הוצע לו להיות מנהל החשבונות. באותה תקופה אחד מאחיו גר במושב נווה ימין. בביקוריו אצל אחיו בשבתות ובחגים הכיר את צופית. העבודה בחקלאות קסמה לו והזכירה לו את ילדותו. בארץ פגש את מרגלית, האחות של חבר ילדותו, שעלתה ארצה עם בנהּ, מנשה, הם נישאו ועברו לגור בצופית. בצופית נולדו להם שלושה ילדים: עדנה, אילנה ושלמה. בעקבותיו עלו ארצה אחים נוספים.
חיים נהג לתת בסתר וחי בצניעות. תרם מזמנו וממרצו להסברת נזקי העישון וחשיבות התזונה הבריאה. אהב ניקיון וסדר שבאו לידי ביטוי בטיפוח הרפת, הלולים, הפרדסים והגינה. גם בצופית סייע למבוגרים ולעריריים שנזקקו לסעד בהקשבה, בטיפול וברחצה. נודע ביושרו ובעקשנותו. עמד על דעתו, ולא הושפע מלחץ חברתי. ''וענווים יירשו ארץ...'' (תהלים לז 11)

Tyg