צחור חנה

לזכרם • כניסות

חנה צחור - וייס

בת שרה ודוד גרוסמן

1929 – 2018                       

חנה- אמי נולדה בכפר שולנק שבצ'כוסלוסקיה. היו לה אח גדול ושלושה אחים צעירים ממנה. בילדותה הלכה לגן ולבית ספר הונגרי.
עד פסח 1944 משפחתה ניהלה חיי שיגרה למרות ששמעו על הנעשה בפולין.לאחר חג הפסח נכנסו לביתם שוטרים וגזלו את רכושם, והם נשלחו לגטו סלאלש במשאית, והוחזקו שם ארבעה חדשים תחת שמירה. מהגטו נשלחו ברכבת לאושוויץ. אמה, ושלושת אחיה הקטנים הופנו לתאי הגז, ואמי ואביה הופנו לטור השמאלי .משם נלקחה אמי לבלוק 6- הצריף של מנגלה, והוחזקה שם 4 חדשים. היא הייתה מאותן נשים שבגופן בוצעו ניסויים. יום אחד, לקחו אותה וכמה מחברותיה, והזריקו להן משהו לרחם, ואח''כ העבירו אותן לבלוק 5.
לאחר מכן הועברה אמי לאונטרלוס בגרמניה- למחנה עבודה בכריתת עצי אשוח ועבודה בבית חרושת לנשק. אמי נשארה שם כמה חדשים, עד שהבריטים הפציצו את המחנה, והועברה לברגן בלזן. שם אמי חלתה ונזרקה בין ערימת הגופות.
כאשר הבריטים הגיעו, שחררו את המחנה, והוציאו את אמי מערימת הגופות ישירות לבית החולים. בספטמבר 1945, אמי חזרה לביתה שבשולנק. אביה ואחיה הגדול שרדו גם הם. אמי הוברחה משם לרומניה, ונדדה ברחבי אירופה, עד שהגיעה לצרפת ומשם עלתה לארץ באפריל 1947 על אניית תיאודור הרצל, האניה נתפסה והמעפילים גורשו לקפריסין.

בשנת 1948 נישאה חנה לברוך (אבי) בקיבוץ עין חרוד. מקיבוץ עין חרוד הם עברו לקיבוץ פרוד והיו בין מקימיו. לאחר מכן התיישבו הוריי במושב צופית ואימצו אותי ואת אחי מאחר ואמי לא יכלה להרות עקב הניסויים שביצע בה מנגלה.

הם גרו עד סוף ימי חייהם במושב צופית.אמי הייתה עקרת בית, טיפלה בנו ,במשק, והיתה אשה מיוחדת במינה. יפה, צנועה ותמיד עם נכונות לעזור לכולם.אמי הייתה אהובה על כולם.
אמא אהובה ויקרה שלי- יהי זכרך ברוך.

ad2