ויטנברג זיגפריד שמואל

לזכרם • כניסות

1914 – 1989
בן בנו והדויג
בצעירותו חבר במועדון החתירה היהודי בברלין ובקבוצת האגרוף במועדון מכבי ברלין.
בשנת 1938 תחת אימת הנאצים בגרמניה ,הפסיק זיגפריד את לימודי הנדסת הבנין בטכניון בברלין, רכוש המשפחה שכלל מפעל לייצור בתי עץ ננטש, והאב האם ושני הבנים יצאו את גרמניה. בפראג הכיר זיגפריד את אגטה ומשפחתה.
פלישת הנאצים לצ'כוסלובקיה הביאה להחלטה לעלות לארץ. קבוצת הצעירים – זיגפריד, ואגטה, אחיו ארווין, אחיה מרטין וארוסתו אניה, עם תכולת תרמיל גב בלבד, עלו על ספינת נהר בכוון שפך הדנובה לאנייה שתביאם לארץ. אחר שלשה חדשי מסע מפרך על האנייה ''סקריה'' נתפסו המעפילים על ידי צי הוד מלכותו ונכלאו במחנה המעצר בעתלית.
אחר השחרור מהמחנה עבר לירושלים ולאחר מכן לשכונת בורוכוב (כיום גבעתיים) ועבד כבנאי.
לקריאתו של משה שרת להתנדב לבריגדה, התגייס לחיל המהנדסים הבריטי ושרת עד תום המלחמה. בשובו מהצבא הבריטי הצטרף לארגון ההגנה ובערב מלחמת השחרור גויס לצבא ההגנה ושרת בגדוד השריון הראשון של צהל.
לאחר מלחמת השחרור, היה חבר בקואופרטיב לתחבורה.
במסגרת תנועת ההתיישבות מן העיר אל הכפר, התיישב עם בני משפחתו בהרחבה של המושב. בחיי המושב היה פעיל במשך שנים רבות בוועדה הדתית.
אחר פטירת אגטה, נסע לאוקספורד באנגליה לתמוך בגיסתו שהתאלמנה, וחי שם עד סוף ימיו. בטרם נסיעתו לחו''ל ביקש שאם לא יזכה לחזור, יובא לקבורה במושב.
בקשתו אכן כובדה.

mRM