נטיעות בטו בשבט 1947-כתבה: ליליק

סיפורי זכרונות אישיים • כניסות

בבית הספר בצופית, שנקרא אז ''בית הספר לילדי עובדים'' נהגו לנטוע בכל שנה - בטו בשבט מספר עצים. על תחילתו של הנוהג כתבה צפורה מרגולין, בוגרת המחזור הראשון בספר צופית, עמ' 193 למטה:
''זכורים לי דבריו של מנהל ביה''ס נפתלי נאור ז''ל בעת שניטעו חמשת האורנים הראשונים בחורשת ביה''ס: ''זאת תהא התחלה להמשך נטיעת חורשה, וברבות הימים יטיילו בצלם סבים וסבתות ונכדיהם''. ואכן דבריו התקיימו.
מדי שנה בטו בשבט, המשיכו לנטוע עצים והילדים הגדולים עזרו לקטנים. כשהייתי אני בכתה א' היינו שלושה ילדים ליד גומה עם שתיל אחד.
לא ידענו איך לשתול ואז בא לעזרתנו ראובן -רוביק קלינסקי שהיה בכתה  ח'.  במשך השנים נעקרו ונפגעו רבים מן העצים כדי לפנות מקום למשחקים ברחבת בית הספר.
אבל, העץ הזה שנטענו לפני 70 שנה נשאר עומד זקוף בפינה המערבית של מגרש המשחקים ולי הוא מזכיר את טו בשבט כשהייתי בכתה א', את רוביק ז''ל שנהרג שבע שנים לאחר מכן במסגרת שרותו הצבאי בהיותי תלמידת כתה ח'. 

ולמי שלא יודע, כדאי לדעת, בלי קשר לספור הנטיעות בטו בשבט, כי שנתיים לאחר שרוביק נהרג נחנך גן על שמו בכניסה לצופית ושם ניתן לגן - שדרות ראובן.
בשנה החולפת התכווץ הגן אבל השלט  שדרות ראובן, הוחזר והוצב במקום לאחר שיפוץ.

 

bBdR7Py9E