זכריה אהובה

לזכרם • כניסות

1905 - 1988
בת דבורה ויצחק קוזניץ
ילידת פינסק. בת למשפחה שנפתחה לתנועה הציונית בעקבות הבן-האח גרשון-דוד הי''ד אחד מקדושי פינסק. בנעוריה הייתה פעילה בתנועת ''עבודה והתפתחות'' שם ספגה ערכים ציוניים, ידע על ארץ-ישראל ואת השפה העברית. בשנת 1923 עלתה המשפחה ארצה ובנתה את ביתה ברחוב נווה-שאנן בתל-אביב.
בתל-אביב הכירה את בח''ל יוסף - אבינו היקר. הם נישאו ובשנת 1933 – עם בכורתם – עלו עם ראשוני המתיישבים לצופית.
העירונית הענוגה השתלבה בעבודות המשק הקשות, ללא טרוניות, עם מוטיבציה גדולה עבדה בלול, חלבה פרות, גידלה ירקות ולקחה חלק בעבודות בפרדס, בנוסף לגידול שתי בנותיה. להשלמת ההכנסה טיפלה בילדים, תפרה ועבדה במחלבה. תמיד חיפשה דרך לרכוש ידע בכל נושא: תך חדש ברקמה, הבנת הליכים פוליטיים, פרקי תנ''ך, כשהיא נעזרת גם בספר, עיתון, חוגים והרצאות.
על אף כל הקשיים והמתח הביטחוני תרמה למען הכלל בוועדת חברות, ועד הורים, קק''ל, עזרה הדדית, ארגון ''יעל'' ומושא גאוותה והנאתה- השתתפות ב''מקהלת האלף''. את אורח חייה ליוותה בתחביבים של מלאכת יד - סריגה, רקמה, וכתיבה- ביטוי להגיגי רוחה. אלה נשלחו לעיתון, צורפו למתנה ואף הוקראו במסיבות.
עיניים יפות וחמות היו לאימא ובמבטה חיבקה, שמחה והגנה על משפחתה והסובבים אותה. במבטה קלטה ופירשה דברים והתייחסה אליהם. בחיוך, במילה טובה, הנעימה ועודדה ידידים וילדים.
בצניעותה הנחילה לנו את ה''אני מאמין'' שלה: הבנה ורעות, יושר והגינות, עמלנות ויצירתיות. זה הלפיד שנושאים אנו דור ההמשך באהבה.
הבנות חנה'לה ורלה

Pjh