כץ בנימין

לזכרם • כניסות

1906 – 1989

בן יצחק ומרים
אבא נולד ב- 3 לאפריל 1906, בדומברובני, בסרביה, ליצחק ומרים כץ. בגיל 4 התייתם מאמו ובגיל 13 – מאביו. אבא גדל בבית סבתו. אחיותיו בלה ובריינה ירדו לדרום אמריקה והקימו שם משפחות. אחותו מרים נספתה עם משפחתה בשואה.
בנעוריו היה פעיל בתנועת הנוער הציוני ובקרן- הקיימת בבסרביה, עלה לארץ באוגוסט 1925, הגיע לפתח- תקווה והצטרף לחבורת ''מעבר'' (לימים קבוץ גבעת השלושה).
חייו בארץ היו גדושי עשייה: עם עלייתו השתתף, כחלוץ, בכיבוש העבודה בפתח תקווה. עם פיתוח ענף הפרדסנות, השתתף בקורס הראשון לאורזים, היה ממייסדי אירגון ''האורז'' בהסתדרות, ועבד כאורז וכמנהל בתי אריזה. בסוף שנות ה-20 הצטרף לגרעין שהקים את צופית. ב-1933 עלה עם אימנו, בלה, להתיישבות במושב.
בצופית טיפח אבא בעזרת אימא משק מעורב, כשהענף העיקרי היה, תמיד, הפרדס. הוא היה, וגם ראה עצמו, 'פרדסן'. במקביל, עשה אבא תפקידים נוספים. בתקופת המאורעות, (1936), נקרא על ידי יהושע חנקין לנהל את 'משק האוצר', חווה חקלאית של ''אוצר התיישבות היהודים'', בלב הישוב הערבי (כיום בתחום קלקיליה). את התפקיד מלא עד ראשית שנות ה-40, כשרוב הזמן המשיך להתגורר עם המשפחה בצופית ולפתח את משקו. משק האוצר נעזב וחרב במלחמת השחרור. מסוף שנות ה- 40 ועד 1976, עת יצא לפנסיה, ניהל ופיתח את משק הפרדסים 'קלמניה' בבית – ברל.
אבא היה פעיל ומעורב בענייני מושב צופית כל שנותיו, ומלא תפקידים ציבוריים מרכזיים כחבר המזכירות וראש ועד המושב. כמו כן כיהן במשך 25 שנה כסגן יו''ר המועצה האזורית דרום השרון. את כל תפקידיו מלא במסירות, באמונה, ומתוך תחושת שליחות לציבור.
אבא היה איש תנועת העבודה ואת אמונתו ברעיונותיה הגשים בדרך חייו. היה בו צירוף של חולם ואיש מעשה. כמאמין גדול במפעל ההתיישבות וקשור לאדמה, ראה במושב דרך להגשים משאת נפש.
אנו זוכרות אותו, בגעגועים, כאב ובעל אוהב - עד כלות. הוא היה רגשן ואוהב חיים. אנו זוכרות את אהבתו לציור, לספרות ולשירה ובמיוחד לתיאטרון. משך שנים נמנה עם אגודת ידידי תיאטרון ''האוהל''.
אבא נפטר ב- 1.7.1989 אימא סעדה אותו בשנותיו האחרונות ונפטרה אחריו ב- 1996.
כולנו- בנותיו, חתניו ונכדיו רואים בו מופת לדרך חיים.

Sdt