*מכתב גלוי לאמרי קוך - מאת אריה באר

שרונה נושמת • 12/11/2018 כניסות

 

כחבר חדש במושב שרונה, נתנה לך ההזדמנות לפתוח דף חדש, לתקן מערכת יחסים פגומה, לגלות הבנה והתחשבות בצרכיהם הבסיסיים של תושבי שרונה המבקשים לשפר את איכות החיים שנפגעה כאן בשנים האחרונות, פגיעה חמורה- לפחות לא להגביר את הפגיעה.
בקשת להתקבל למושב כחבר אגודה- הצבענו בעד קבלתך בלב חפץ וברכנו אותך מעומק לבנו,
משפחה צעירה נוספת - תוספת מרעננת לקהילה. עוד לא יבש הדיו על חוזה רכישת המשק, הראת לנו מה אתה רוצה ולמה אתה חותר.
שנים נשמעה הטענה שההתנגדות למשפחתך נובעת מחשבונות ישנים, מצרות עין, מזה שמחפשים אתכם בשל  קנאה ועוד כהנה וכהנה.
אמרי! החמצת את ההזדמנות, יכולת להוכיח את ההפך, יכולת לגלות קצת גדלות רוח, קצת ראיה לטווח יותר רחוק, קצת הבנה למצוקה האמיתית של ציבור שלם.
יכולת לצאת ענק!

בחרת בדרך הישנה, להתעלם מכל הסביבה
בחרת בחזון הישן- למלא כל חלקה טובה בשרונה במפטמות עגלים.
בחרת לא לעצור לרגע ולהקדיש שניה נוספת למחשבה במרוץ אחר ליטרת הבשר.
בחרת להמשיך לחיות כ"קוזק נגזל" בתחושה ש"המושב כולו נגדנו", תחושה שתעבור מן הסתם גם לדור הבא ואולי גם לזה שאחריו.
אמרי! הפעם זה לא יעבוד, שום כוח שבעולם לא יכול לכפות על ישוב שלם לחיות בצחנה הולכת וגוברת-עברו הזמנים!
כדאי שכל אחד יפנים זאת ויפה שעה אחת קודם.

אריה באר.

הודעות בנושא זה