קיבוץ נען

קלעי רות

שם משפחה קודם: סימון
תאריך לידה: 13/10/1911
תאריך פטירה: 05/12/2005
ארץ לידה: גרמניה
בן זוג: יוסף (יושו) קלעי

פיסות חיים

אמנו וסבתנו האהובה, רות קלעי, הלכה לעולמה, ד' בכסלו תשס"ו, 5 בדצמבר 2005.

רות נולדה בשמחת תורה (13 באוקטובר) שנת 1911, בגרמניה, להורים אסתר ומשה (אמה ומוריס) סימון כבת יחידה.

בשנת 1933, בגיל 22, עם תחילת גלי האנטישמיות בגרמניה, הפסיקה את לימודיה באוניברסיטת פרנקפורט
ויצאה להכשרה בת שנתיים בדרום גרמניה, לקראת עלייתה לארץ ישראל.

רות ראתה בישראל את עתידה ואת עתידו של העם היהודי כולו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם.
לכן הפצירה בהוריה להצטרף ולעלות איתה יחד. עקב גילם המתקדם וקשיים אחרים הם לא עשו זאת.

בשנת 1935, בגיל 24, עלתה לארץ ישראל בגפה, בעלייה ליגלית (הוריה רכשו לה סרטיפיקט)
והתיישבה בקיבוץ נען, כיוון שהיו לה שם חברות.

בנען אותה כה אהבה, חיה מיום עלייתה ארצה ועד יום פטירתה.

הוריה באו לבקר אותה פעמיים בארץ ישראל. פעם ראשונה ב-1936, ופעם נוספת בשנת 1938.
ביקורם השני היה הפעם האחרונה שרות ראתה את הוריה. זה היה חצי שנה לאחר שנוגה, בתה הבכורה נולדה. הביקור נמשך ששה שבועות. היה זה ביקור שלא ישכח...

רות הזכירה אותו פעמים רבות משך כל השנים באזני בנותיה. הם שמרו על קשר על ידי מכתבים ולא חשבו שזאת תהיה פגישתם האחרונה. בשנת 1942 קיבלה רות את המכתב האחרון, בו סיפרו ההורים שהנאצים נכנסו לביתם, לקחו את כל ספרי היהדות וזרקו אותם מהחלונות...

רות נישאה בשנת 1936, בגיל 25, ליוסף (יושו) שלוידרר (קלעי), גם הוא מנען.

נולדו להם שלוש בנות – נוגה, אסנת ואסתר. כל אחת מהן גרה כיום במקום אחר בארץ.
יש לה מהן עשרה נכדים ושלושה-עשר נינים.

יוסף נפטר בשנת 1982, והעובדה שילדיה ונכדיה לא חיו בקרבתה בקיבוץ, גרמה לה תחושת בדידות.

בנען עבדה רות במסירות ובדבקות משך כל השנים בעבודות שונות: בגן ירק, מטבח, מכבסה, ובמפעל הממטרות.

כמעט עד יומה האחרון עבדה רות ב"בית שקמה" של "גיל הזהב" בתפירת בובות, אריגת שטיחים, עזרה למפעל ועוד. בבית שקמה הרגישה בבית ואהבה מאד את הצוות.

רות היתה אהובה על כל מכריה. כמעט עד יומה האחרון היתה צלולה וחזקה.

בחודש האחרון, אחרי ששברה את רגלה, לא עמד לה כוחה, ובגיל 94 אחרי שנים רבות וטובות, במקום אותו אהבה, החזירה נשמתה לבורא. יהי זכרה ברוך!

המשפחה