קיבוץ נען

צור לואיס

תאריך לידה: 24/08/1930
תאריך פטירה: 25/10/2011
ארץ לידה: ארצות הברית
בן זוג: יוסף גולדנברג
בן זוג: יעקב צור

פיסות חיים

לואיס נולדה ב-24 באוגוסט 1930 בלואיוויל קנטאקי בארה"ב. ילדה יפה, קצת עגלגלה ומאוד חכמה. בבית הייתה אחות גדולה בשם אסתר שהייתה לה חברה טובה, שמרה עליה ועזרה לה בחברה, ואחרי שנים רבות נולד גם האח דניאל. לואיס הייתה ילדה שקטה וביישנית, בבית הספר הרבתה לחלום ולהתבודד ודי השתעממה עד שמורה אחד הביט מבעד למסכה, קלט את היכולת המדהימה ועזר לה לבטא את עצמה.

ספרים אהבה בכל נפשה ומגיל צעיר קראה, קלטה וזכרה כמויות של ספרים שקשה להאמין. עם סקרנות והתעניינות טבעיות ואוצרות החוכמה ששאבה מהספרים, הפכה להיות נערה ואחר כך אישה עם אופקים רחבים וידע רב בהמון תחומים. בגיל שש-עשרה כבר סיימה את כל מה שהיה לבית הספר ללמד, הלכה לאוניברסיטה בשיקאגו, ועשתה תואר B.A כללי. בתקופה הזאת גם גבהה ורזתה ונהייתה יפיפייה לא קטנה, ובכלל גילתה את העולם הגדול ואת החיים האמיתיים שמאחורי הספרים, הכירה חברים ועשתה חיים.

בהמשך עברה לאוניברסיטה בלוס אנג'לס, שם למדה לתואר שני באנגלית וגם פגשה את יוסף גולדנברג,
הסטודנט מישראל שלמד הנדסה.

לואיס ויוסף התחתנו בארצות הברית, ומיד לאחר מכן באה איתו לארץ ישראל למורת רוחם של הוריה. המעבר היה חד ביותר מהפינוק והנוחיות של מעמד הביניים הבורגני בארצות הברית לדירה קטנטונת בתל אביב יחד עם הוריו של יוסף, בתקופה בה עדיין התקלחו בחוץ עם מים שחוממו בסירים. על התנאים הקשים כיפרה האהבה שצמחה בין לואיס לאסתר, אמו של יוסף שהעריצה את הכלה המלומדה. לפרנסתה לימדה אנגלית. המפגש הראשוני בין הנוער הישראלי התוסס לאמריקאית העדינה וחסרת הניסיון היה טראומטי, אבל לואיס התגברה והאילוץ הפך למקצוע מוצלח ומספק.

לאחר לידת הילדים, אפרים ואביטל, עברה המשפחה הצעירה לאשדוד, שהייתה עיר חדשה ומתפתחת, ולואיס מצאה את מקומה ופרחה. היא הייתה המורה הראשונה לאנגלית בתיכון הראשון בעיר, תפסה תפקיד מרכזי בהפקה וביום הצגות בית הספר וניסתה ללמד את הישראלים התנהגות נאותה, כמו עמידה בתורים.

אחרי שנפרדה מבעלה ב-1966 עברה עם הילדים לקיבוץ כפר מנחם כמורה שכירה לאנגלית,
ובהמשך הפכה לחברת קיבוץ.

בשנת 1971 לאחר הכרות קצרה עם יעקב, החליטו להתחתן. לואיס עברה לנען עם אביטל שהצטרפה ליפעת וישראל, ילדיו של יעקב. היא התמודדה בכבוד בסיטואציה המורכבת של גידול שלושה ילדים מתבגרים מאותה כיתה בבית אחד. בנען עבדה בכמה תחומים אך בעיקר בהוראת אנגלית למבוגרים במסגרת סמינר אפעל ובחוגים.
לאחר שפרשה מההוראה מצאה תעסוקה בעזרה לאנשים שהיו צריכים לעבור בדיקות וטיפולים.
הסבלנות, האכפתיות ושיקול הדעת שלה עזרו במצבים הקשים והיא חשה סיפוק מכך ולא רצתה כל תמורה אחרת. החוכמה שלה והפעילויות שעשתה הביאו לה הרבה כבוד והערכה בקיבוץ.

במהלך השנים הייתה פעילה בחוגי דרמה, הצטרפה לתיאטרון חובבים באנגלית והופיעה בהצגות בכל הארץ.
בהמשך שילבה את שתי אהבותיה, הקריאה והדרמה, לתחביב אחד של מספרת סיפורים. התחביב הפך לחלק משמעותי בחייה והיא מצאה לעצמה בית חם וחברות טובות בקרב קבוצת חובבים אחרים.
בנען זוכרים רבים לטובה את הסיפורים שסיפרה בבית הספר, באולפן ואפילו בהדרים.

גם הילדים והנכדים זכו ליהנות מסיפוריה, כמו גם מכישוריה הרבים ועצותיה הטובות.

בשנים האחרונות איבדה רבות מיכולותיה ובהן את היכולת לקרוא, שהייתה לה כל כך משמעותית
ועמה אבד הרבה מטעם החיים.

אבל עד הרגע האחרון, גם כשאיבדה כל יכולת אחרת, עדיין יכלה לחשוב ולהסיק מסקנות ושמרה על חוש הומור.

ב-25.10.11 נפטרה לואיס. ארבעים שנה, כמחצית חייה, הייתה נשואה באושר ליעקב,
שטיפל בה במסירות עד הרגע האחרון.

אנו המשפחה נזכור אותה באהבה וגעגועים.

יהי זכרה ברוך!