קיבוץ נען

פלינט יהודית

תאריך לידה: 01/01/1914
תאריך פטירה: 03/10/1939
ארץ לידה: פולין

פיסות חיים

יהודית פלינט איננה יותר בתוכנו...

אתמול עם שחר, עת התעורר הציבור לעמל היום, הדהימה אותנו הידיעה המרה
כי יהודית פלינט שמה קץ לחייה.

שבע שנים חייתה בתוכנו, ושש שנים היו קודש לעבודה בבתי-ילדים.

כמה מסירות ואהבה העניקה לעוללי טיפוחיה, על ברכיה גדלו כמעט כל ילדינו.
באחריות ובדאגה מתמדת ליוותה את התפתחותם.
אהבה את העבודה והשתלמה בה.
ברצינות ובצנעה התמסרה לעבודה.

לא איש דברים היתה יהודית. לא נהגה לבטא את רגשותיה הכנים,
אך כנות ויושר היו חותם חייה.

ויהודית, אשר ראתה יום יום, ושעה שעה, את החיים בגילויי-בראשית שלהם,
ביפעתם ובתומתם – לא יכלה לעמוד בפניהם, ושירת חייה באמצע נפסקה – והיא בת עשרים וחמש...

זכרה יהיה ארוג במסכת חיינו ויהי-נא נר לזרות בנתיבנו יותר אהבה ויותר חברות.

(מתוך עלון "לחברים", כ"א תשרי ת"ש, 4.10.1939)

* * *

עוד לא התרגלנו למחשבה כי יהודית איננה איתנו.
לא פעם, בהיכנסי לבית התינוקות, נדמה לי כי היא נמצאת פה על ידי, על ידי ממש, גוחנת על אחד התינוקות
ומטפלת בו בידיה האמונות, או שיצאה לרגע קט לרגל עבודתה.

רבות המחשבות וההרהורים העולים במוחי מדי היזכרי בה, כי הורגלנו לראותה תמיד עובדת ומטפלת בילדינו
במסירות ובאהבה אשר לא ידעו גבול, אם כי יהודית לא ביטאה זאת כלפי חוץ – אלה אשר עבדו במחיצתה ידעו
וחשו זאת היטב. גם ילדינו הרגישו בזה, על כן נמשכו אליה בעבותות אהבה תמיד.

מדי עברה בחצר הייתה מושיטה ידה אינסטינקטיבית ומלטפת בידה הענוגה ראש כל ילד שנזדמן בדרכה,
ובכמה אהבה ורצון קיבלו הילדים את ליטופיה!

יהודית ידעה גם להעיר ולגעור בילד העושה רעה לחברו, ולא פעם חדל הנזוף ממעשיו רק מפני שהיא המוכיחה.

רבות רבות אפשר לספר על יהודית. ומה גדול הכאב על לכתה מאתנו בלא עת.
תמיד התהלכה בינינו מכונסת בתוכה, אם כי הייתה ערה לכל שאלותינו, השתתפה בכל אספותינו ומועצותינו,
ואם במקרה, מתוך עייפות או סיבה אחרת, נעדרה מהאספה או מהמועצה, הייתה מתעניינת לדעת כל אשר דובר שם.

את העול עשתה בשקט המיוחד לה. שאפה ללמוד ולעלות בעבודתה, ואמנם ניתנה לה ההזדמנות.
יהודית עשתה חיל בלימודים, מצאה בהם עניין רב, כי ידעה למצות את הטוב והמועיל בכל דבר.
היינו עדים לעלייתה המתמדת בעבודה, אם נסקור את פרשת חייה מיום בואה אלינו ועד אשר עזבתנו,
נראה אותה עולה ועולה...

יהודית ידעה לבטים בחייה, לבטים קשים מאוד, ואלה הכריעוה.

טהורה