קיבוץ נען

דיין אשר (אוסי)

תאריך לידה: 23/09/1939
תאריך פטירה: 23/02/2019
ארץ לידה: ישראל
בת זוג: דבורה דיין

פיסות חיים

אוסי נולד בשנת 1939 בכפר גבתון שליד רחובות. בנם השלישי והאחרון של עטרה ושמואל, אח לעפרה
ולשמעון, אשר נפטר בגיל צעיר, עוד בטרם לידתו של אוסי.

את שנות ילדותו ונעוריו העביר אוסי בגבתון ורחובות, שם גדל והתחנך. כבר מגיל צעיר חונך אוסי לאהבת הארץ
ואהבת ההתיישבות החקלאית. במהלך נעוריו לקח אוסי חלק פעיל במסגרת תנועת הנוער "מחנות העולים".

לאחר התיכון התגייס אוסי לגדוד 50 ושירת בצנחנים עד שחרורו.

לאחר הצבא, כחלק מגרעין בו היה חבר, עבר אוסי להתגורר בקיבוץ משגב-עם. שם הכיר את דבורה'לה,
ובשנת 1964 נישאו השניים בקיבוץ נען והחליטו לחזור לקיבוץ משגב-עם, עד שחזרו סופית לנען בתחילת 1970.

בשנים אלו נולדו לאוסי ודבורה'לה בתם הבכורה רנית ובנם השני יואב, הקרוי על שמו של חברו הטוב של אוסי,
שנפל במלחמת ששת הימים. בשנת 1970 הצטרף גם עודד למשפחה, ובשנת 1980 הצטרף גיא.

בנען מילא אוסי מספר תפקידים ציבוריים, לרבות מרכז משק, אך אהבתו הגדולה תמיד הייתה עבודתו ברפת,
בה עבד ברוב שנותיו הבוגרות, עבודה שגרמה לו הנאה רבה, גאווה וסיפוק רב.

אוסי מאוד אהב ריקודים, לרבות ריקודי עם, אהב לצלם ולהנציח אירועים חשובים ומקומות בהם ביקר.
בנוסף, אהב אוסי לטייל בארץ ובעולם, החל מחוגי סיירות בנעוריו, דרך לימודיו במסגרת "מכון אבשלום" –
הִרבה אוסי לטייל בכל פינה בישראל, ואף צעד את שביל חוצה ישראל עם חבריו. אוסי אהב לטייל גם בעולם,
לעיתים בקבוצות ולעיתים עם דבורה'לה לבדם.

בשנים האחרונות, בשל החמרה במצבו הרפואי, מיעט אוסי לטייל, אולם הקפיד להמשיך ולהסתובב בקיבוץ
ולהתרועע עם חבריו ככל האפשר. טיפולה המסור של אשתו, אופיו וכוח הרצון שלו עזרו לו להמשיך לנהל את חייו
חרף הקשיים שכפה עליו מצבו הרפואי.

אוסי אהב את המדינה, אהב את הקיבוץ, אהב את הקהילה והאנשים בקיבוץ, אהב את משפחתו ואהב את חבריו.
אוסי חונך וחינך לאהבת המולדת, לעזור ולתרום ככל הניתן והקפיד לעשות כן בכל הזדמנות, בכל סביבה בה שהה.
אף כי לא נולד בה, נען הייתה ביתו והקהילה בה הייתה קרובה לליבו בכל העת.

חבריו הרבים, מכל תקופה בחייו, מעידים על אופיו הטוב ומסירותו לחבריו ולמשפחתו.
אוסי הסתפק במועט ודאג תמיד שלסובבים לו לא יחסר כלום.

אוסי היה נשוי לדבורה'לה 54 שנים, להם ארבעה ילדים ותשעה נכדים, אשר היוו עבורו מקור שמחה וכוח.

אוהבים אותך לנצח,
אשתך, ילדיך, נכדיך וחבריך.

יהי זכרך ברוך.