כפר יחזקאל

אנו חברים באגודה השיתופית החקלאית מעל 50 שנים. עם השנים, הסתבר כי הגוף הזה היה נחוץ כאשר כל המשקים היו הומוגניים ( לכל משק כמה פרות , כמה תרנגולות , ואולי גם מטע של כמה עצים ) . האינטרסים של כל המשקים היו זהים ולכן, ההתארגנות הייתה רצויה ויצרה יתרון לחקלאים.
מאוחר יותר, כאשר המשקים השתנו וכבר לא היו אחידים, חלק הפכו למשקי רפת , חלק למשקי לול , חלק למשקי מטעים וכו' נוצר השינוי והתחילו להיווצר ניגודי אינטרסים, שהלכו וגדלו. מצב זה הביא להרבה רעות חולות. נוצרו קבוצות כוח שיכלו להשפיע ולהטות את התנהלות האגודה לטובתן. יש דוגמאות רבות לכך אבל כולנו, או לפחות הוותיקים שבינינו, יודעים במה מדובר. תקנון האגודה כמעט ולא השתנה ונשאר מגביל , כובל ויוצר עיוותים רבים.
עכשיו, או לפני כמה שנים , כשהמושב גדל ושינה את פניו בצורה דרמטית ,עקב בעיות שנוצרו בעיקר בתחום הקהילתי, עלה הרעיון להקים אגודה קהילתית שיתופית . בהתחלה, נראה היה שיתכן ויהיו יתרונות לדבר. עם הזמן, התברר והתבהר שהגוף ההולך ומוקם , לא יביא את הפתרונות הרצויים – ניהול טוב ותקין של החיים הקהילתיים שלנו. בראש ובראשונה, אין התקנון מותאם לרוח התקופה ולכן לא ישפר את איכות החיים כאן.
יצוינו שלושה נושאים:1 . ההצטרפות חייבת להיות וולונטרית וכך גם היציאה, למי שבוחר בכך. 2. ההחלטות, שנוגעות לשני התחומים החשובים והרגישים, שהם השקעות ומינויי בעלי תפקידים, חייבות להתקבל ברוב גדול, 80% ומעלה .3. כל הצבעה צריכה להיעשות בקלפי אינטרנטית ( ברוח תקופתנו ) ולמי שאינו מחובר למדיה זו תתאפשר קלפי נגישה להצבעה.
לא יתכן שיקרה כאן שוב מה שקרה בנושא הטורבינות: אסיפה חוקית בהשתתפות של מספר זעום של חברי אגודה החליטה ( בצורה חוקית ) על פרויקט שישפיע על אלפי תושבים בעשרות השנים הבאות.
רק שינוי התקנון ברוח זו יוכיח שהמטרה היא עניינית .
ללא השינויים ברוח זו , לא נתמוך ובוודאי שלא נצטרף לאגודה המוקמת.
איננו מתנגדים לאגודה כזו או אחרת ובלבד שתהייה גוף תקין המנוהל היטב ובשקיפות מלאה.
דפנה ויורם מלכימן