שדות שלף עטו ינבוט
מדרכות הוכתמו מפרי התות
בקרים יבשים חסרי לחות
לילות עמוסי לאות
עמק מאובק ומזיע
ירח צהוב בשמי ערב מופיע
לוחש להרים נגמר עוד יום
עמק יפה מעולף מחום
משקיף הסהר על גן ומיקשה
יאזין לרוח שאת שירה לחשה
יראה במיקשה אבטיח אכול
עיקבות קטנות שקובעות מסלול
עיקבות של עסיס מתוק ואדום
שהתחילו ברור ונגמרו פתאום
ארץ מכורה מכוסה עשן ואבק
ענן גדול שנראה למרחק
אופק נפתח לאדם כול יום מחדש
מלא בתיקווה מלווה בחשש
מחליף כול יום את הפרח בדש
חובש על ראשו כובע של קש
רותם את סוסו לעגלת חייו
ויוצא בדהרת בוקר למרחב
להגשים חלום תיקוות אב וסב
רוח של ים לאוויר עולה
רוח קרירה מלוחה וקלה
פני ארץ מלטפת
ברכות מילות פיוס לה עוטפת
ארץ קשוחה רכות חושפת
נושבת קלות להרגיע החול
להפיץ רסיסי תיקווה מים כחול
לפנות לקודש דרך
להקנות לשבת ערך
כשביל רטוב בשדה קלח
כמי מעין בערבות מלח
שבת לובש את לובן מדיו
טלית של כחול רקומת זהב
מתקרב במחול מודד צעדיו
עטוף תפלה ומזמור הדורי תו
שבת שלום 🕯🕯🍷🇮🇱🇮🇱