חופית שלנו

פרשת נשא – יוזמה מאחדת

התורה מתארת את חנוכת המשכן 3 ‏פעמים מ-3 זוויות שונות.

 בסוף ספר שמות, משה הוא הדמות המרכזית בהקמת המשכן ופעילותו מובילה להשראת השכינה, המתוארת כירידת הענן על אהל מועד.

בספר ויקרא, אהרון הוא הדמות המשמעותית ביום השמיני לימי המילואים. עבודת הקורבנות שלו מובילה להשראת שכינה המתוארת כאש היוצאת מלפני ה׳ ואוכלת את הקורבנות שעל גבי המזבח..

בפרשתנו, מופיעה חנוכת המשכן מזווית שלישית. הדמויות הפועלות הם נשיאי השבטים, או בניסוח אחר, נציגי העם. בניגוד לשני התיאורים הקודמים, שהובלו בדיוק רב, על ידי ציוויים מפורשים שאין לסטות מהם, בפרשתנו, היוזמה היא של הנשיאים וה׳ רק נענה ליוזמה ומורה למשה לאמצה.

תוצאת היוזמה מלמטה היא דיבור שיותר מכל מייצג הדדיות: ״וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו״.

פעמים רבות, יוזמה מלובה על ידי יצר תחרותי, אך בפרשתנו, היוזמה התאפיינה בשותפות ואחדות. כל הנשיאים הביאו בדיוק אותם דברים ואת תרומת שש העגלות הביאו כל שני נשיאים יחד.

הלוואי ונזכה ללמוד מנשיאינו את היוזמה והאחדות.