המילים שפותחות את הפרשה נראות תמימות: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה״, אבל הן מקפלות בתוכן חשש רב, חרדה ובדידות. יעקב בורח מאחיו שרוצה להורגו, הוא הולך בדרך הפוכה מזו שבה הלכו סבו, אברהם ואמו, רבקה ויוצא לגלות. א-להים מתגלה אליו בלילה, אבל זה לא רק תאור זמן, החושך ממלא גם את ליבו של יעקב וזה בדיוק הזמן בו הוא צריך לשמוע את המילים הבאות: ״וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ".
הידיעה שה׳ איתו בכל מקום ואתגר ושהוא עתיד לשוב למקום של אור וברכה נותנת כוחות ליעקב ולבניו לאורך הדורות.רבים מהחטופים ששבו אלינו תארו תחושות דומות.
אנו מתפללים שנראה את הברכה שמובטחת ליעקב ממשיכה להתממש
