פרשת לך לך
בפרשתנו מתוארת המלחמה בין ארבעת המלכים("מעצמות העל" של התקופה ההיא) לבין חמשת המלכים. במסגרתה, נשבה לוט אחיינו של אברהם ועמו עוד שבויים ורכושם. אברהם יוצא למלחמה כדי לשחרר את אחיינו ומנצח בקרב. בחזרתו אל מלך סדום עם הנפש(השבויים) ועם הרכוש (הגנוב) מופיע התיאור הבא:
"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָך".ְ..
נראה שתפקידם של פסוקים אלו הוא ללמדנו שלמרות להט המלחמה והאינסטינקטים החייתיים שמתעוררים, ניתן להישאר מדויקים: לפעול בנחישות, במהירות ובעוצמה כדי לפגוע באויב אך לא להיסחף אחר יצרים צדדיים שמתעוררים כמו תאוות הממון(בפרשה) או יצר הנקם(בימינו). יכולתנו להתמודד בצורה טובה עם גל הרציחות וניסיונות הפיגוע, קשורה בפגיעה בידיים האוחזות בסכין ובראש המשלח אותן, אך לא פחות מכך בשמירת רמתנו המוסרית לאורך ההתמודדות. שבת שלום השקט ובטח.
