פרשת שופטים- איזהו עשיר השמח בחלקו
כחלק מההכנה לכניסה לארץ מתייחסת פרשת השבוע לאיסור הסגת גבול:
"לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ".
באופן פשוט, מתייחס הפסוק לאיסור הסגת גבול- גניבת קרקע על ידי הזזה חשאית של הגבול בין שתי נחלות. יש איסור להגדיל את חלקך, על חשבון חלק חברך. אולם איסור גזל כבר נאמר בתורה ומדוע יש צורך בהוספת היישום הספציפי הזה? כמו כן איסור גזל תקף בכל העולם ולא רק בארץ ישראל, אשר הנחיל ה' לנו, אם כן מה פשר הדגשה זו?
ברמה המחשבתית, ניתן לאמר שיש כאן תובנה עמוקה, לגבי היחס בין האדם לקנייניו. חלקו של כל שבט וחלקה של כל משפחה, בירושת הארץ, ניתן באופן מדויק, בהתערבות א-לוהית. לו היינו מתייחסים כך גם לקניינים העכשוויים שלנו, כמדויקים עבורנו מאת ה', היה הדבר מעורר בנו תחושה של שמחה בחלקנו ומונע מאיתנו לרוץ אחרי דברים שלא שייכים לנו. גזל והסגת גבול הן דוגמאות קיצוניות, אבל הצצה ל"דשא של השכן" ומחשבה שהוא ירוק יותר היא תופעה יותר מצויה. אם נאמין בכך שיש דיוק והתאמה בין האדם לקנייניו, נוכל להתעשר מתוך השמחה בחלקנו.
