חופית שלנו

פרשת תצוה ופרשת 4000

פרשת השבוע מאפשרת לנו מקום מפלט מהפרשיות אליהן אנו נחשפים במהדורות החדשות.  על פי החשדות נפרשת לנגד עינינו פרשה של שחיתות רגולטורית בתמורה לסיקור תקשורתי אוהד והאדרת ראש הממשלה ומשפחתו. הדאגה המוגזמת לשם טוב, מזכירה לנו את דברי חז״ל: ״כל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו״. אך בפרשתנו מוצגת אלטרנטיבה מדהימה: מתחילת ספר שמות מוזכר משה, מנהיגם של ישראל, בכל אחת מן הפרשות עד סוף התורה, למעט בפרשנו, פרשת תצוה, בה לא מוזכר שמו של משה, אפילו פעם אחת. חז״ל אומרים שמשה נעדר מפרשתנו בשל דבריו בחטא העגל: ״וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ״. ה’ אומנם סלח לבני ישראל, אך דברי משה פעלו, למחות את שמו מהפרשה הסמוכה. מבחינת משה, העיקר הוא הדאגה לשלום העם, גם אם המחיר הוא השמטת שמו. 

כמה מרעננת, הגישה המנהיגותית הזו. הלוואי שנזכה למנהיגים מסוג זה.