חופית שלנו

פרשת פינחס- תבנית נוף מולדתנו

"לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ. אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ".

פרשתנו מתארת את חלוקת הארץ לנחלות. השיקול הראשון הוא פרקטי, יש לחלק את הארץ לשבטים, בהתאם לכמות האנשים בכל שבט. אולם המרכיב הנוסף הוא הגורל, שמשמעותו התערבות א-לוהית בהתאמה בין השבט לחבל הארץ אותו הוא נוחל. ניתן להסביר גם את הצורך בגורל כשיקול פרקטי, כדי שלא יתעוררו ויכוחים בין השבטים על הנחלות השונות, אבל ניתן להבין זאת כעדות להיות האדם תבנית נוף מולדתו. יש משמעות עמוקה לחיבור בין האדם למקום מגוריו ואת ראשית הדרך, צריך ה' לדייק ולכוון.

מכאן והלאה, נותרה המלאכה בידנו. לאור מה שכתבנו, הכרות עם נוף מולדתנו המקומי והארצי היא בעצם הגברת המודעות העצמית. כדאי לנצל את החופש הגדול ללמוד על עצמנו דרך טיולים בסביבה ובארץ.