פרשת וירא- פוליטיקה גבוהה
נוהגים לראות בערכי מגילת העצמאות, מצע ערכי תשתיתי, עליו נוסדה המדינה. בפרשתנו, ניתן לראות, את הערכים התשתיתיים, עליהם נוסד העם.
“וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם; וְנִבְרְכוּ-בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה', לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט..”
בחלק הראשון, מציינת התורה את הציר הלאומי אוניברסאלי- "גוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ". בחלק השני, מוזכר הציר הדתי חברתי- "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט..".
הרב קוק מתאר את שלושת הכוחות, שיוצרים את הצירים הללו, כשלושה כוחות, שהמאבק בין המינונים והדגשים שלהם, מאפיין כל קבוצה אנושית שיש בה תקווה לחיים עתידיים:
“הקודש (דתיות), האומה (לאומיות), האנושיות (הומאני אוניברסאלי), - אלה הם שלשת התביעות העקריות, שהחיים כולם, שלנו ושל כל אדם, באיזו צורה שהיא, מורכבים מהם. אומללים נהיה אם את שלשת הכוחות הללו, - שהם מוכרחים להתאחד אצלנו, לסייע כל אחד את חברו ולשכללו, שיבצר כל אחד מהם את הקיצוניות שחברו יוכל להביא בצורה מקולקלת, כשלא יסויג דרכו, - נניח בפירוד, במרידתם זה על זה, ובהחלקם כל אחד למחנה מיוחד, העומדת כצר למחנה השניה”
הרב קוק מציע לנו נקודת מבט, שיכולה לקדם אותנו בפלונטר הפוליטי הקיים ובחיי החברה בכלל. כל כח, צריך את הכוחות האחרים, כדי לאזן אותו, למנוע ממנו להידרדר לקיצוניות, כשהוא פועל בלא התחשבות בכוחות האחרים. נתפלל שנזכה ללמוד לראות את הטוב בכוחות החולקים עלינו ולשתף איתם פעולה.
