פרשת אמור- חינוך למשמעות
פרשתנו, פרשת אמור, מקבלת את שמה מהפסוק הפותח: ״אמֹר אל הכֹהנים... ואמרת אליהם...״ חז״ל התעכבו על הכפילות בפסוק והסבירו אותה בדרכים שונות. אחת מהם משווה בין מלאכים לבני אדם:
״...כך העליונים שאין יצר הרע מצוי בהם - אמירה אחת דיה להם, אבל התחתונים שיש בהם יצר הרע - הלוואי לשתי אמירות יעמדו״.
משמעות המילה מלאך היא שליח ולכן די למלאכים באמירה אחת כדי שיעשו את שליחותם, אך בני אדם, אינם אוהבים בטבעם לקבל השפעה מבחוץ, הם אינם מסתפקים בלקבל את ההנחיה, אלא מבקשים להתחבר אליה מתוך מוטיבציה פנימית. לכך אולי רומזת האמירה הכפולה.
פירוש אחר בחז"ל אומר: "להזהיר גדולים על הקטנים", כלומר שהפסוק מצווה את הבוגרים, ומצפה מהם להעביר את הציווי גם לצעירים.
האתגר של החינוך עולה מהחיבור בין שני מאמרי חז"ל אלה: להיות מודע לקושי של אדם לקבל השפעה מבחוץ ובכל זאת לא לוותר על היכולת לחנך.
המתח שבין הרצון לחנך לערכים ומשמעות, לבין הרצון להעניק לאדם את העצמאות לבחור את דרכו, נוכח בספירת העומר, התקופה בה אנו נמצאים ומופיעה בפרשתנו. ספירת העומר, המחברת בין החירות של יציאת מצרים למשמעות של מתן תורה ,דורשת מאיתנו סבלנות, הכלה, ליווי ואמון בתהליך הבנייה העצמית של תפיסת עולם ערכית.
